העלות שטראמפ שילם; התוצאה של עמידתו וניהולו האסטרטגי של המנהיג המהפכני נגד מגמת הכניעה עבדולרזה חדיזאדה נאיני עם חילופי הגאי של שעם, נראה שאחת המשימות המרכזיות של מוסד זה הייתה לדאוג לכך שלא תיווצר קרקע להיווצרותו של הסכם זמני, חלש, בעל הישגים נמוכים וחוזר על עצמו בתוך הארץ; הסכם שעשוי לתת לדונלד טראמפ הזדמנות לנשום ולמנוע ממנו לשלם את העלויות הפוליטיות והכלכליות של המלחמה עם איראן. אבל הראיות מלמדות שמאז ביקור הנשיא באמריקה ונוכחותו בניו יורק, אחת המשימות שנכתבו בעצמה של הממשלה הייתה להגיע להסכם עם ארה"ב, עד כדי כך שהמדינאים במהלך המסע הזה היו מוכנים להודיע שהם יוותרו על אורניום מועשר ואין להם שום כוונה לנקום במנהיג המעונה ופשעים אמריקאים אחרים. מאמצי הממשלה לקדם את ההסכם לא פסקו במהלך הנסיעה לניו יורק. אפילו עד 48 שעות לפני תחילת ההצבעה בבחירות בארה"ב, הממשל עדיין היה מוכן לקדם מסגרת להסכם בן יומיים ורופף ביותר: ביום הראשון ארה"ב תסיר את המצור; בתחילת היום השני יש לפתוח מחדש את מיצר הורמוז ובסופו של אותו היום יש להכריז על מסגרת המשא ומתן הגרעיני. הטענה של תומכי הגישה הזו הייתה שטראמפ נמצא במצב קשה ויש להעמיד מולו דרך לצאת מהמשבר וליצור מה שנקרא חלון מילוט; כי אחרת, הוא עלול לנקוט בהתנהגויות יקרות ומסוכנות יותר כדי להיחלץ מהמבוי הסתום. אפילו את הצהרותיו של הנשיא על הענקת סמכויות משא ומתן על ידי מנהיג המהפכה ניתן להעריך באותה מסגרת: המשמעות היא שליחת מסר לוושינגטון כי לממשלת איראן יש את הסמכות והיכולת הדרושים להגיע להסכם סופי. עם זאת, כנגד תפיסה זו, גישה אחרת הדגישה את ההכרח בשמירה על לחץ ומניעת יציאת טראמפ מהמשבר; גישה שסברה שוושינגטון צריכה לשלם את מחיר החלטתה לפלוש לאיראן, לא להיפטר מהשלכותיה בהסכם נמהר.

העלות שטראמפ שילם; התוצאה של עמידתו וניהולו האסטרטגי של המנהיג המהפכני נגד מגמת הכניעה עבדולרזה חדיזאדה נאיני עם חילופי הגאי של שעם, נראה שאחת המשימות המרכזיות של מוסד זה הייתה לדאוג לכך שלא תיווצר קרקע להיווצרותו של הסכם זמני, חלש, בעל הישגים נמוכים וחוזר על עצמו בתוך הארץ; הסכם שעשוי לתת לדונלד טראמפ הזדמנות לנשום ולמנוע ממנו לשלם את העלויות הפוליטיות והכלכליות של המלחמה עם איראן. אבל הראיות מלמדות שמאז ביקור הנשיא באמריקה ונוכחותו בניו יורק, אחת המשימות שנכתבו בעצמה של הממשלה הייתה להגיע להסכם עם ארה"ב, עד כדי כך שהמדינאים במהלך המסע הזה היו מוכנים להודיע שהם יוותרו על אורניום מועשר ואין להם שום כוונה לנקום במנהיג המעונה ופשעים אמריקאים אחרים. מאמצי הממשלה לקדם את ההסכם לא פסקו במהלך הנסיעה לניו יורק. אפילו עד 48 שעות לפני תחילת ההצבעה בבחירות בארה"ב, הממשל עדיין היה מוכן לקדם מסגרת להסכם בן יומיים ורופף ביותר: ביום הראשון ארה"ב תסיר את המצור; בתחילת היום השני יש לפתוח מחדש את מיצר הורמוז ובסופו של אותו היום יש להכריז על מסגרת המשא ומתן הגרעיני. הטענה של תומכי הגישה הזו הייתה שטראמפ נמצא במצב קשה ויש להעמיד מולו דרך לצאת מהמשבר וליצור מה שנקרא חלון מילוט; כי אחרת, הוא עלול לנקוט בהתנהגויות יקרות ומסוכנות יותר כדי להיחלץ מהמבוי הסתום. אפילו את הצהרותיו של הנשיא על הענקת סמכויות משא ומתן על ידי מנהיג המהפכה ניתן להעריך באותה מסגרת: המשמעות היא שליחת מסר לוושינגטון כי לממשלת איראן יש את הסמכות והיכולת הדרושים להגיע להסכם סופי. עם זאת, כנגד תפיסה זו, גישה אחרת הדגישה את ההכרח בשמירה על לחץ ומניעת יציאת טראמפ מהמשבר; גישה שסברה שוושינגטון צריכה לשלם את מחיר החלטתה לפלוש לאיראן, לא להיפטר מהשלכותיה בהסכם נמהר.