איך אפשר לכלול ריבוי ב"צוואר הבקבוק של האחדות"?! היה לנו חבר יקר שתמיד אמר לפני שדיבר מאחורי גבם של אנשים, "כמובן שזה לא צריך להיעדר..." ואז הוא דיבר. עכשיו זה הסיפור של חבריו ותומכיו של מר כליבף שקודם כל גסות ועלבון לכוחות המהפכניים הם אומרים "כמובן שזה לא צריך לשבור את האחדות..." והם עושים את שלהם! במקרה האחרון אמרו גם ש"כמובן שזה לא צריך להיות מאחד", אבל אתם "אנשים לא מזוהים" מתחבאים מאחורי מוחסן רזאי כדי ליצור "דו-קוטביות". אם נניח לקללות, נסקור כמה זיכרונות "כמובן, בתקווה שזה לא ישבור את האחדות"! מערכה 1: האם אתה זוכר את ימי השיא של מלחמת הרמדאן? מה דעתך על שיא הרוחניות והדואליות של "פושעי האי של אפשטיין נגד טהורי העולם"? אתה זוכר את התקהלות האנשים סביב תחנות כוח? מה הרעיד את הברית ההיסטורית ההיא? הפסקת אש פתאומית ללא רשות! לאחר חודשים, כשהתברר שזה לא יכול להיות ההישג הפוליטי של מטה הבחירות, אמר היועץ כי הפסקת האש שגויה לחלוטין וכי חאג' באגר סבור שהמשא ומתן תחת אש מלכתחילה! וואו! מערכה שנייה: בואו להתקדם. אתה זוכר כשהאנשים צעקו שכשהאש נופלת על ההתנגדות הלבנונית, אל תזרוק על ישראל צעיפים וכובעים, אמרת במבט של אדון צמית שלא יתחיל משא ומתן עד הפסקת האש המוחלטת בלבנון? אתה זוכר את הדגלים הצהובים של חיזבאללה בידי אנשי השדות שלמים? מה קרה בסוף? אתם שוברי האחדות, בניגוד לזרם העם, הפרתם את התנאי המוקדם שלכם וישבתם לנהל משא ומתן. מערכה שלישית: בואו נדלג על מה שקרה באיסלמבאד ואיזה קווים אדומים הופרו. כשחזרת, ישראל החל במצור ימי. כל האנשים ביקשו ממך לשבור את המצור ולהפסיק את המשא ומתן. אמרת שהמצור אינו פעולה צבאית. אמרת שזו תעמולה ויש לה שימוש פנימי בטראמפ. לא הגבת למצור ושברת את האחדות. מערכה 4: גל לא מתוכנן שטף לפתע את השדות. קדחת הנקמה עלתה והדרישה העיקרית של העם הייתה נקמה על דמו של מר הרוג. אחד מהם אמר שנקמתו של אגה תבוא, והשני אמר, ברוך ה', כיבוש קודס! בתקופה שבה כל העם היה מאוחד על תאוות הדם של מנהיגם, שברת את האחדות והורדת את הנקמה להיסטוריה. מערכה חמישית: בואו נצא קדימה.