והשינה שהפריעה באמצע היום; הערות על "בקארן" שנכתבו על ידי חמיד ג'וואנמארד אפשין לוטפי - כרגיל מנתחים ומבקרים את הסיפור בקריטריונים קונבנציונליים של כתיבת סיפור. אבל אם לסיפור אין תכונות מקובלות ושכיחות כל כך, התכונות שצריך לקחת בחשבון, אז איך אפשר להתמודד איתו? האם יצור שהושמד יכול עדיין להיות בעל עומק משלו? והאם האמת נולדת תמיד מלב היופי והחוזק של השפה, הטון והצורה? האם מציאות של מצב יכולה להתגלות בקיצוניות של עירום ספרותי? במתח של שאלות כאלה מבינים את ההכרח לחקור את עולם הסיפורים הלא מלוטשים והמחוספסים כמו "המובטל". Zamane Radio