מכתב פתוח של פרופסורים ואסירים פוליטיים לשעבר ובהווה המביע הזדהות עם האסירים הפוליטיים של איראן
יותר מ-20 פרופסורים באוניברסיטאות, עיתונאים, פעילים פוליטיים-חברתיים, אסירים פוליטיים שמאלניים לשעבר ובהווה הביעו את הזדהותם עם אסירים פוליטיים איראנים על ידי פרסום שמם הפתוחים.
במכתב זה הביעו החותמים, רובם מרצים בכירים מאוניברסיטאות ארצות הברית, בריטניה וצרפת, את דאגתם העמוקה והזדהו עם האסירים בנוגע להמשך העינויים, ההזנחה המבנית, השתיקה הכפויה, משפטי ראווה ויישום עונש המוות בבתי הכלא של איראן.
מחברי המכתב הדגישו כי למרות המכשולים כמו צנזורה, הפרעות באינטרנט והגבלות, ולמרות המרחק הגיאוגרפי הרב, הם עדיין עוקבים אחר מצבם של האסירים הפוליטיים באיראן, בטענה שאסירים אלו "כלואים בין שני להבי הדיכוי". לטענת החותמים, מצד אחד, אסירים איראנים עומדים מול הרפובליקה של איסלמיה, שמאז הקמתה העלתה על סדר יומה שליטה פוליטית וחברתית קיצונית ומוחלטת המבוססת על אידיאולוגיה.
ומצד שני, לטענת החותמים הללו, פעילים פוליטיים איראנים מתמודדים עם "התוקפנות והאלימות של אותם כוחות אימפריאליסטיים וציוניים" שרפובליקת הסלאמי מתיימרת להתמודד מולם.
בהתייחסו להפצצת חלק מכלא אווין על ידי שבויי ישראל במלחמת 12 הימים בקיץ 1404, המחברים טענו כי ארצות הברית ושבויי ישראל איימו על העם והאסירים האירניים כ"נזק נלווה" בדרך לשליטה באזור על ידי ניהול מלחמה, הרס תשתיות אזרחיות [מיניאב].
כותבי המכתב הוסיפו וציינו כי במהלך השנה האחרונה, הם היו עדים ל"השחזה של שני קצוות המספריים", ודרשו מהרשויות של רפובליקת סלאמי "להפסיק את ההתנהגות הבלתי אנושית של כליאה והוצאה להורג". במקביל, הם דרשו להפסיק את המלחמות ה"ברבריות" ואת הסנקציות ה"בלתי אנושיות" של אמריקה.
אלברטו טוסקאנו, פרופסור לשעבר באוניברסיטת לונדון, אנג'לה דיוויס, אסירה פוליטית לשעבר ופרופסור באוניברסיטת קליפורניה, חוסאם אל-חמלאווי, אסיר פוליטי לשעבר וסוציולוגית מצרית, ג'ודית באטלר, פרופסור באוניברסיטת קליפורניה, ויאסין אל-חאג' סאלח, אסיר וכותבים פוליטיים סורי, הם בין החותמים.