מנהיגים שנעלמו כמו מוג'טאבה חמינאי
בידוד הוא דרך ממשל בממשלות אוטוריטריות שבהן המנהיג משתמש בהיעדרות כדי לשמור ולחזק את כוחו במקום נוכחות פעילה בזירה הציבורית.
לכן, בהיסטוריה הפוליטית של העולם, כוחו של שליט לא תמיד נמדד ביכולתו להופיע בזירה הציבורית, וכוח זה יכול להמשיך הרחק מעין הציבור או אפילו להיווצר בהיעדר מלכתחילה, כמו המקרה של מוג'טאבה חמינאי באיראן.
חלק מהשליטים במערכות אוטוקרטיות וסמכותיות משתמשים בהיעדרם כדי להסתיר, לשלוט בדימוי הציבורי שלהם או אפילו לחזק את האמצעים להפעלת כוח.
אחת הדוגמאות הבולטות במאה ה-20 היא יוסף סטאלין, מנהיג ברית המועצות לשעבר, שבשנות חייו האחרונות חשד עמוק בקונספירציות התנקשות.
הוא מצא מקלט במעון הקיץ השמור שלו והפסיק להופיע בציבור. הוא גם הגביל את מעגל האנשים שהורשו לראות אותו והשתמש במכוניות משוריינות וברכבות בעת נסיעה.
דוגמה נוספת היא קים ג'ונג איל, מנהיג צפון קוריאה לשעבר. בניגוד לאביו (קים איל סונג) ולבנו (קים ג'ונג און), הוא נמנע ממפגשים פומביים והיה מבודד יחסית. כמו כן, הוא מיעט לדבר בפומבי וקולו שודר רק פעם אחת בתקשורת הממלכתית. בשל חשדנות ופחד, הוא נמנע מנסיעה במטוס ונסע ברכבת בנסיעותיו הממשלתיות המעטות.
גם פול פוט, הרודן לשעבר של קמבודיה, היה סודי לחלוטין בשנים הראשונות של משטר הקמר רוז' וכונה במעורפל "אח מספר אחד". לרוב הקמבודים לא היה מושג מי הוא ואיך הוא ניהל את המדינה.
למעשה, בכך שהם מופיעים פחות בציבור, שליטים אלו יוצרים צורה מיוחדת של כוח הנשענת יותר על שליטה במסרים וחיזוק סמלים; כך שהשליט לא נוכח, אבל, למשל, התמונות שלו נראים בכל מקום. כמו כן, ריחוק יכול ליצור מעין "ירושלים".
קרא את הגרסה המלאה של דיווח זה באתר רדיו פרדה.