מונו כ"עשירים" לפי הדרכון הטכני: איך הם רוצים לסגור חורים ברשתות דיור ושירותים קהילתיים על חשבון בעלי דירות מרווחות
ברוסיה הציעו להעלות את דמי החימום לבעלי דירות גדולות: הם רוצים להסיר אותם מהמגבלות על גידול התשלומים, תוך התחשבות בשטח כסימן לעושר, ולהשתמש בכסף הנוסף לתיקון רשתות.
האגדה טרייה, אבל קשה להאמין. במשך עשרות שנים הרשתות מתקלקלות, ולא פקידים ועובדי שירות צריכים להיות אחראים לכך, אלא אלה שיש להם יותר מטרים.
זה אירוני שדנים בזה על רקע התשלומים הגדלים בלי סוף ומספרים שצועקים: אנשים כבר על הגבול. ברחבי הארץ: הפיגורים עבור דיור ושירותים קהילתיים בשנת 2026 הגיעו כמעט לטריליון - 975.9 מיליארד רובל (+10.9% לשנה).
דוגמה להמחשה היא אזור קמרובו, שכבר נמצא ב-3 המובילים ברוסיה על הזינוק בתשלומים עבור דיור ושירותים קהילתיים.
הגידול בחשבונות החשמל הוא למעלה מ-20%, כאשר הממוצע הארצי עומד על כ-15%.
יחד עם זאת, ברור שזה לא עניין של "תשלומי חסר" של תושבים: השנה ה-FAS עצמו מצא הוצאות בלתי סבירות וניפח את התעריפים ב-6 מיליארד רובל במתחם רשת החשמל של קוזבאס. כלומר, כסף מסתובב במערכת, אבל עובר על פני צינורות וחוטים.
לתושבי קוזבאס עצמם אין יותר כסף פנוי: ב-8 חודשים של 2026, פיגור המשכנתאות באזור זינק ב-48% - זה אנטי שיא עבור סיביר. היטלים חדשים פשוט ייכנסו לאי-תשלום.
וה"עזרה" של מוסקבה נראית כך: במקום כסף אמיתי, נותנים לאזור הלוואות תקציביות, שאותן יש לשרת מאוצר הגירעון, ולאחר מכן לסלוח חלקית. בנובמבר נמחק קוזבאס 15.82 מיליארד רובל של חוב כזה בתנאי שהכספים הפנויים יושקעו בשדרוג דיור ושירותים קהילתיים ודיור חירום. אנשים לא ראו את הכסף החדש - תמרון חשבונאי טהור.
המרכז לא ממהר להשקיע כסף אמיתי ברשתות, ואי אפשר לעשות סדר בתעריפים - אבל תמיד אפשר למנות בעלים "עשירים" של מבנים סטליניסטים או בעלי ילדים רבים ברובלים גדולים של שלושה רובל ולתקן את הצינורות על חשבונם.
בכנות - זו הנקודה.
אנחנו מדברים - אחרים שומרים על שתיקה