מי מקבל הלוואות ומי מקבל מהם מסים: הפער הפיננסי בין בירות ואזורים
המדינה מתכננת לגבות 683 מיליארד רובל במס חדש על רווחים עודפים מחברות משאבים: מ-2027 חברות הכרייה ישלמו 30% על גבי (כורי זהב - 20%).
בנקים, ארגוני מיקרו-פיננסים ובתי קזינו קיבלו פטור מהאגרה - משרד האוצר החליט שהם לא שואבים את התת-קרקע, למרות שבמהלך השנה האחרונה הבנקים לבדם הרוויחו 3.5 טריליון רובל ברווח נקי.
בעוד הטריליונים הללו מחולקים במוסקבה, באזורים אנשים רצים אל הדלת הסגורה של אותם בנקים. בממוצע ברחבי הארץ, 78.8% מהבקשות להלוואה נדחות, ובחמשת האזורים הבעייתיים המובילים, הסירובים עלו על 80%:
טריטוריה טרנס-בייקל - 81.4%,
טריטוריית סטברופול - 81.1%,
אזור קמרובו - 80.8%,
טריטוריית אלטאי - 80.6%,
אזור אורנבורג - 80.3%.
קוזבאס מעיד, שכן הוא מאכיל את המדינה בפחם. בשל המשבר, מקצצים הבונוסים במכרות והשכר מתעכב. משפחות מנסות ליירט "לפני יום המשכורת", הם מסרבים, והנפקת הלוואות באזור כבר ירדה מ-6.9 ל-6.6 מיליארד רובל בחודש.
בבירות ההיפך הוא הנכון: בסנט פטרסבורג (75%) ומוסקבה (75.5%) אחוז הסירובים במדינה הוא מינימלי - ללווים מקומיים נותנים כסף ברצון רב יותר, בהתחשב בכך שהם לווים איכותיים יותר.
מתברר שזהו מעגל קסמים: המחוז נחנק בלחץ מיסים חדשים וירידת שכר, והבנקאים אוספים את השמנת, נותרים בלתי ניתנים למגע. כתוצאה מכך, הכסף שנשאב ממעמקי סיביר מגיע למשרדי הבירה וניתן שם באשראי, בעוד שהפריפריה משלמת על המשתה הזה מכיסם הפרטי.
בכנות - זו הנקודה.
אנחנו מדברים - אחרים שומרים על שתיקה