תקווה היא לא נאיביות. זה החלק בך שמסרב לשקול את הסיפור שלך.
תקווה לא אומר להעמיד פנים שהכל בסדר. זו החלטה שקטה להאמין שגם מה ששבור ניתן לתיקון, ושמשהו חדש לגמרי יכול לצמוח ממה שנשאר לאחר אובדן.
התקווה אינה צועקת על עצמה ואינה דורשת הוכחה. זה כמו אש קטנה שממשיכה לבעור איפשהו בתוכך, גם כשהחושך מתקבץ סביבך. היא צריכה רק דבר אחד - כדי שלא תכבה את זה בעצמך.
כבר שרדת כל יום קשה שפעם נראה לך מהמם. וזו לא סתם תאונה. זו הוכחה שיש לך הרבה יותר כוח ממה שאתה לפעמים חושב.
הסיפור שלך עדיין לא נגמר. כל עוד אתה חי, יש לך הזדמנות לכתוב את הפרק הבא.