אנחנו חיים כאילו הכל סביבנו לנצח: כאב, פחד, אחיזה עיקשת בהצלחה או באדם שפוחד לשחרר. אבל הכל עובר. מה שנראה כמו סוף העולם היום יהיה רק זיכרון מחר.
הבודהה השווה את החיים לטל על הדשא ולהבזק של ברק - לא מפחית מערכו, אלא מזכיר לנו את שבריריותם. שום דבר לא נמשך לנצח, אז זה טיפשי לתת לדברים זמניים לשלוט בנו.
עזוב את מה שנעלם. תעריך את מה שיש לך. ואל תדחה את החיים למאוחר יותר.