אנחנו רגילים לחשוב שכוח הוא מתח, רצון, מאמץ מתמיד. שצריך להחזיק מעמד, ללכת עד הסוף, לא לוותר.
אבל לפעמים כוח אמיתי מתחיל ממשהו אחר לגמרי – מהרגע שמפסיקים להילחם במה שכבר קיים.
אתה כבר לא מתווכח, אתה לא מנסה להוכיח משהו לכולם, אתה לא מתרץ ולא רודף אחרי משהו שעדיין חומק ממך. אתה פשוט מקבל שחלק מהדברים אינם בשליטתך.
ובשלב מסוים נהיה שקט בפנים. אין לחץ, אין צורך לשלוט בהכל. יש רוגע שפתאום מתברר הרבה יותר לאן אתה באמת צריך ללכת.
אתה מפסיק לדחוף את הנהר ונותן לו לשאת אותך.
ואולי זה הזמן שבו אתה מבין: לא על כל דבר בחיים צריך להתגבר. לפעמים אתה פשוט צריך להפסיק להתנגד לזרימה.