נוכחות היא אחת התרגולים הרוחניים הפשוטים והמורכבים ביותר.
אתה יכול לבלות שנים בקריאת ספרים על התפתחות עצמית, מדיטציה, חיפוש תשובות ממורים, שיחה על קבלה, מודעות ושלווה פנימית. ובו בזמן כמעט לא להיות בחיים שלך.
הגוף כאן, אבל המחשבות כבר מחר. אתה מדבר עם אדם, אבל אתה משחזר את השיחה הקודמת בראש שלך. אתה הולך ברחוב ופותר נפשית עשר בעיות עתידיות. אתה אוכל וגולל בטלפון שלך בו זמנית. אנחנו תמיד במקום אחר.
הנוכחות מתחילה ברגע שאתה חוזר.
אתה לא צריך לעשות שום דבר מיוחד. פשוט תרגיש איך אתה נושם. שימו לב למה שקורה בגוף. שמע את הקולות סביבך. תסתכל על האדם שנמצא בקרבת מקום עכשיו. להרגיש את הטעם של האוכל. לראות את השמים, העצים, האור, תנועת האוויר.
אל תנתח את הרגע, אל תעריך אותו, אל תנסה להפוך אותו ל"נכון". פשוט להיות בו.
וכאן מתחיל החלק הקשה. כאשר אתה מפסיק להיות מוסח כל הזמן, אתה מתחיל לשמוע את מה שבעבר טבע ברעש: חרדה, עייפות, בדידות, טינה, פחד, חוסר שביעות רצון.
לכן, נוכחות לפעמים לא נעימה. אבל בגלל זה זה כל כך חשוב.
כי אי אפשר באמת לקבל ולשנות את מה שאתה כל הזמן בורח ממנו.
נסה לפחות 5 דקות היום כדי לא לשנות שום דבר בחייך.
אל תגללו בפיד. אל תחפש תשובות. אל תעשה תוכניות.
פשוט שב ותהיה איפה שאתה כבר נמצא.
אולי לא תמיד צריך תשובה חדשה. לפעמים פשוט צריך לשמוע סוף סוף מה כבר קורה בפנים.
וכאן מתחילים החיים המודעים.