כמעט כל אחד מאיתנו יכול להרגיש אשמה על משהו רוב הזמן: תמיד יהיו סיבות. החברה המערבית בנויה בדרך כלל על רגשות אשמה ובושה. אנו עלולים להרגיש אשמים על כך שלא ניהלנו את חיינו, על היותנו בעלים או נשים רעים, אמהות או אבות, אחים או אחיות, בנות או בנים, ועל כך שלא מימשנו את מלוא הפוטנציאל שלנו. אנו חשים בושה על כך שלא עומדים בציפיות שלנו, על רגשות של כעס, מרירות, קנאה, עצב, חוסר רצון וייאוש, בושה על ההנאה מהחיים, בושה על תחושת האושר...

כמעט כל אחד מאיתנו יכול להרגיש אשמה על משהו רוב הזמן: תמיד יהיו סיבות. החברה המערבית בנויה בדרך כלל על רגשות אשמה ובושה. אנו עלולים להרגיש אשמים על כך שלא ניהלנו את חיינו, על היותנו בעלים או נשים רעים, אמהות או אבות, אחים או אחיות, בנות או בנים, ועל כך שלא מימשנו את מלוא הפוטנציאל שלנו. אנו חשים בושה על כך שלא עומדים בציפיות שלנו, על רגשות של כעס, מרירות, קנאה, עצב, חוסר רצון וייאוש, בושה על ההנאה מהחיים, בושה על תחושת האושר...

בבסיס רגשות האשמה והבושה הללו עומד הפחד, המענה שחי בתוך כל אחד מאיתנו. אנחנו מפחדים שאנחנו לא עושים משהו מספיק טוב, שאם נרגע קצת, נדון את עצמנו לכישלון, שאם ניכנע העולם יתמוטט, שאם לא נוכל להחזיק את הקו, נהיה המומים... ובכן, אם אנחנו מפחדים מביקורת של אחרים, אז למה שלא נבקר את עצמנו קודם, רק ליתר ביטחון? פחד אחד מוביל למשנהו, שמוביל למשנהו, וכך מתחיל מעגל אינסופי ששואב מאיתנו את כל הכוחות ומשאיר אותנו עם קליפה ריקה שפשוט מרחפת עם הזרם.

🍀 מארק וויליאמס, דני פנמן "מיינדפולנס. איך למצוא הרמוניה בעולם המטורף שלנו"