בכל רגע בחיים אנו יכולים להיות מודעים לנשימה שלנו. זה העוגן הכי נפלא שלנו.
היכן שאנחנו נמצאים, מה השעה, ולא משנה מה קורה בעולם החיצון, אנחנו יכולים להיות סקרנים ולגעת במסתורין העמוק של הנשימה, העליות והמורדות שלה.
רק לרגע, היו נוכחים עם הנשימה, צפו איך היא עולה ויורדת בגוף, איך היא עולה ויורדת בקצב שלה. שימו לב לתחושות בבטן ובחזה מבלי לנסות לשלוט או לשנות אותן, או לנסות לנשום בצורה מיוחדת. אם הנשימה רדודה, תן לה להיות רדודה. אם זה עמוק, תן לזה להיות עמוק. אם הנשימה שלך מרגישה לחוצה ומוגבלת, פשוט תהיה איתה גם...
תן לנשימה שלך להיות טבעית. תן לגוף לנשום בעצמו! עזוב את השליטה. סמוך על החיים. הירגע סביב הנשימה. ותשאר סקרן...
שימו לב! לרגע פספסת את סיפור חייך! לרגע ירדת מדעתך, הנרטיב הבנוי הנפשי הזה שנקרא "העולם", ונכנס לגוף חי. עזבת את העולם הידוע של הרגלים והתניות, וצללת אל הלא נודע, אל המסתורין הגדול, אל משהו חדש, משהו יצירתי.
ואם אתה שוב מאבד את עצמך בטירוף העולם, אתה תמיד יכול לבקש עזרה מהנשימה.
תוכל לפנות לשאלה הגדולה והנצחית: "מה שלומך, נשימה?"
תוכל לגעת בעצמי הנושם שלך מבפנים ברוך והערצה הגדולים ביותר.
וחוזרים הביתה.
🍀 ג'ף פוסטר