כשהתחלתי להרהר, הייתי משוכנע בתוקף שאוכל להשלים את התרגול בתוך שלושה חודשים [מתקופת הנסיגה הראשונה]. עמלתי…

כשהתחלתי להרהר, הייתי משוכנע בתוקף שאוכל להשלים את התרגול בתוך שלושה חודשים [מתקופת הנסיגה הראשונה]. עמלתי עד כדי כך שכבר לא היה אכפת לי אם אני חי או מת. אבל כשחלפו שלושה חודשים ועדיין לא השגתי את מטרתי, רציתי למות כי הרגשתי שאני כבר לא ראוי לחיות. יום אחד, תוך כדי הרהור בעמידה כדי למנוע נמנום, חשבתי להטביע את עצמי או לזרוק את עצמי מצוק גבוה. אבל באותו רגע הופיע לי הר ענק עם פסגה מושלגת. זה גרם לי לזכור שהבודהא עצמו תרגל שש שנים תמימות למרגלות הרים כאלה. ואז הבנתי שזה קצת יומרני לרצות לסיים את הלימודים בעוד שלושה חודשים, נטשתי את הכוונה למות והכפלתי את מאמצי.

🍀 קוסאן-סינים על תרגול ההתבוננות