האיש הכי חסר מזל בעולם
בכפר גר איש זקן. הוא היה אחד האנשים האומללים ביותר בעולם. לכל הכפר נמאס ממנו: הוא תמיד היה קודר, תמיד מתלונן, תמיד במצב רוח רע, תמיד חמוץ. וככל שהוא חי זמן רב יותר, הוא הפך להיות יותר מרה, כך היו דבריו ארסיים יותר. אנשים נמנעו ממנו: אומללות הפכה למדבקת. זה היה מעליב איכשהו לא להיות אומלל בקרבתו. הוא יצר תחושת אומללות גם אצל אחרים.
אבל יום אחד, כשמלאו לו שמונים, קרה המדהים. מיד פשטה השמועה סביב כולם: "הזקן שמח היום, הוא לא מתלונן, הוא מחייך, אפילו פניו השתנו". כל הכפר התאסף. הזקן נשאל:
-מה קרה לך? מה העניין?
"כלום," ענה הזקן. "במשך שמונים שנה ניסיתי להיות מאושר, ולא יצא מזה כלום". אז החלטתי להסתדר בלי אושר. בגלל זה אני שמח.
🍀 משל בודהיסטי