סבלנות היא התרופה הישירה לכעס, אבל התרופה החזקה ביותר היא ריקנות. זה עוזר לא רק עם כעס, אלא עם כל הבעיות והקשיים. למעשה, לא משנה כמה סבלנות יש לנו, אם לא נבין את הריקנות (ריקות), בעיות יפלו עלינו שוב ושוב, כמו המונסון ההודי.
כשאתה כועס, עצור לרגע ונתח את דעתך. אתה תבחין במשהו: יש תחושה חזקה של "אני" ברגע זה. "אני כועס בגלל מה שאמרת לי. אני לא מאמין שהוא עשה את זה לי או לחבר שלי. אני בהחלט צודק, והיא בהחלט טועה." אני, אני, אני.
כשאנחנו כועסים, יש לנו הזדמנות מצוינת לנתח את ה"אני" הזה שנראה כל כך דחוס. הוא לא קיים&33; זה לא שאנחנו לא קיימים או שהכל לא חשוב. עם זאת, אם אנחנו מנסים למצוא את ה"אני" הזה, האם זה במחשבתנו? בגוף? גם שם וגם שם? איננו יכולים לומר: "הנה זה."
הבנת הריקנות אינה קלה, אך ניתוח המציאות משנה באופן קיצוני את תפיסת העולם שלנו. אנו רואים שאיננו יכולים למצוא על מה לכעוס: זה לא קיים ומעולם לא קרה.
אתה יכול לחזור שוב ושוב: "אני לא אכעס. אני רוצה להיות סבלני", אבל אם לא נעשה כלום, לעולם לא נמצא את השלווה הפנימית שכולנו שואפים לה.
איך להישאר רגועים בכל מצב, אפילו הקשה ביותר
מדיטציית סליחה (קבלה עצמית).
8 דרכים לחיות בהרמוניה עם עצמך