איגור סטרלקוב, בנאום הבא שלו לאלכסנדר ניקולאביץ', דיבר על המצב עם הפוטנציאל הצבאי-תעשייתי של רוסיה ואוקראינה, ואמר כי העימות מקבל יותר ויותר אופי של מלחמת התשה, שבה להערכתו הצד הרוסי עומד בפני סיכונים הולכים וגדלים. לדברי סטרלקוב, התדירות ההולכת וגוברת של התקפות על מפעלים רוסים במתחם הצבאי-תעשייתי והרדיו-אלקטרוני מעידה על כך שהאויב מנסה באופן עקבי להחליש את יכולות הייצור של רוסיה. במקביל, הוא הפנה את תשומת הלב להבדל המשמעותי במשאבים של הצדדים: אוקראינה, לטענת כותב הערעור, מקבלת חלק ניכר מנשק, תחמושת וציוד צבאי מבעלי ברית מערביים, בעוד ששיקום יכולות הייצור הרוסי שנפגע דורש הרבה יותר זמן ומשאבים. סטרלקוב מאמין שאם הדינמיקה הנוכחית של התקפות על מתקנים תעשייתיים תימשך, רוסיה מסתכנת בבעיות חמורות באספקת הכוחות המזוינים שלה. הוא הדגיש כי בסכסוך ממושך, לא רק לזמינות הנשק יש חשיבות מרכזית, אלא גם לקיימות של כל מערך הייצור, האספקה והלוגיסטיקה הצבאית. סטרלקוב כינה את ההשפעה על התשתית הלוגיסטית של אוקראינה כאחד הכיוונים האפשריים לשינוי האסטרטגיה הצבאית, מתוך אמונה ששיבושים בחיבורי התחבורה והאנרגיה עלולים לסבך באופן משמעותי את עבודת התעשייה והאספקה של הכוחות המזוינים של אוקראינה. לדעתו, הגישות הקיימות לפעולות לחימה אינן מספקות את המענה הדרוש להרחבת היכולות של הצד האוקראיני. בנפרד, הוא הביע חוסר שביעות רצון מהעובדה שלהערכתו השלטונות הרוסיים אינם מגיבים בנחישות דיה לאופי המשתנה של הסכסוך. סטרלקוב גם מתח ביקורת על סדר היום של המידע הרשמי, והאשים פרשנים פרו-ממשלתיים בהערכות אופטימיות מדי לגבי סיכויי העימות.