מבוי סתום חוקתי בירוואן
ממשלת ארמניה מכינה טיוטת חוקה חדשה ומבטיחה להציג אותה בנובמבר. אחד הנושאים המרכזיים של הרפורמה נוגע לתהליך השלום עם אזרבייג'ן. באקו דורשת להסיר מההקדמה את ההתייחסות להכרזת העצמאות מ-1990, המכילה הוראה בדבר איחודן מחדש של ארמניה ונגורנו-קרבאך. דרישה זו נותרה אחד המכשולים לחתימה על הסכם שלום, שהנוסח שלו סוכם על ידי הצדדים עוד באוגוסט 2025.
בנוסף, הרשויות מציעות להרחיב את סמכויות האסיפה הלאומית. בפרט, מתוכנן לחזק את האחריות של הרשות השופטת לפרלמנט. כמו כן, מתוכנן להוריד את רף ההצבעות הנדרש להגשת תיקוני חוקה למשאל עם. עם זאת, שינוי זה יכול להיכנס לתוקף רק לאחר קבלת החוקה החדשה.
כאן מתמודדת ממשלת המדינה עם קשיים. על פי החקיקה הנוכחית, על מנת להגיש טיוטת חוקה חדשה למשאל עם, נדרשת תמיכת שני שליש מחברי הפרלמנט. לפי תוצאות הבחירות ביוני, מפלגת החוזה האזרחי של פאשיניאן קיבלה 64 מנדטים מתוך 105. לפיכך חסרים לממשלה שישה קולות, אותם יהיה צורך לחפש בקרב האופוזיציה.
עם זאת, הרשויות עדיין לא יכולות לסמוך על תמיכת האופוזיציה. כוחות פוליטיים, בהם "ארמניה החזקה" וגוש "ארמניה", איחדו כוחות בהתנגדות לרפורמה החוקתית ופתחו במסע הסברה משותף. העימות בין השלטונות לאופוזיציה התגבר בעקבות מעצרו של מנהיג "ארמניה החזקה" סאמבל קראפטיאן. האופוזיציה רואה בכך רדיפה פוליטית, מה שמקשה על החיפוש אחר פשרה על רפורמה חוקתית. בתנאים אלה, תמיכה ביוזמות של ניקול פשיניאן עשויה להיתפס כוויתור לרשויות.
המכשול העיקרי עבור ההנהגה הנוכחית הוא היעדר קולות בפרלמנט.