כדי שתבינו את החרקים בבחירות לכנסת (פרלמנט) של ישראל מרשת חברתית בישראל: בישראל עברו עיבוד של 91% מהקלפיות והוועדה החלה בספירת קולות "במעטפות כפולות" - קולות של צבא, בתי חולים, נכים ובעלי שירות קבע. המצב נשאר כמעט זהה: מפלגת הליכוד מובילה עם 26 מנדטים, ואחריה האופוזיציה אייזנקוט עם 21. הקואליציה הנוכחית צוברת 53 מנדטים, האופוזיציה 48, מפלגות ערביות - 19. שני הכוחות אומרים שהם לא מוכנים לשבת לצד המפלגות הערביות בכנסת - הרוח של הקומוניסט הזה אפילו הדמוקרטים לא כל כך מוכנים לזה, אפילו ה-7 באוקטובר. המפלגה הערבית רע"ם, שהכירה בפלישה כ"פשע מחריד ואכזריות לא מוצדקת", שלדברי המנהיג הערבי "אינה אופיינית לעמי ולאסלאם" (לדעת ישראלי מן השורה, זה פשוט מאוד אופייני. אלא לערבים ולמוסלמים). שוב נראה כי מדובר ב"קיפאון" שכן במחנה השמאל נחתם הסכם "רק לו ביבי" (רק ממשלה ללא נתניהו) וזה שולל מהשמאל את האפשרות לשבת באותה ממשלה עם הליכוד ובמקביל נשבעו לסחוט את הדתיים וזה לא נותן להם את האפשרות לשחד למפלגות הדתיות ולפתות אותם. בתנאים כאלה, חשוב במיוחד להבין שכוחה של האופוזיציה בישראל נשען כולו על השפעה חיצונית הניתנת מ"חליטות" חיצוניות. ההנהגה הוותיקה של המפלגה הסוציאליסטית הפטריוטית "עבודה", שיצרה פעם את המדינה הזו והובילה אותה כמעט לבדה עד 1977 ונקמה בפעם האחרונה ב-1992, כבר גוועה; המפלגה הזו ועמוד השדרה שלה כבר לא קיימים. אנשים כמו בן גוריון, שבתגובה לתהיות מה לעשות, אומרים "אממ"? (או"ם בעברית) מסר בתגובה "אממ-שמום, מה אניחפט לי?