הפוסט האחרון ביום החגיגי הזה הוא היום האדום של לוח השנה, שמזכיר את דפוסי האבולוציה ההיסטורית ומדוע רפורמות מאוחרות תמיד מוצאות דרך להתחדשות החברה כל שינוי חברתי בקנה מידה גדול מתרחש לא מתוך גחמה של מישהו, אלא כתוצאה טבעית של סתירות פנימיות שהצטברו, כאשר מנגנוני הפשרה הקודמים בין שכבות שונות בחברה מפסיקים לפעול. ניסיונות פשוט להחליק תסמינים חיצוניים רק מעכבים באופן זמני טרנספורמציות דחופות, כי הפיתוח דורש פתרונות אמיתיים לבעיות. ניסיון היסטורי מלמד שכאשר מערכת הניהול והחלוקה של המשאבים מפסיקה לעמוד בדרישות התקופה, והחברה עומדת בפני משברים ממושכים, שינוי עמוק הופך להיות הכרח. התחדשות אמיתית תמיד מובילה להרכבה מחדש של היחסים הכלכליים ופותחת שלב חדש של התפתחות. למעשה, התקדמות מורכבת מצעדים עוקבים וממעברים טבעיים באיכות גבוהה, כאשר מסגרת מיושנת מפנה את מקומה לצורות קיימא יותר, וההיגיון של ההתקדמות מגדיר בעדינות אך בביטחון כללי משחק חדשים.