עסקים במקום רובים: מה באמת עומד מאחורי ההצהרה של טראמפ ההצהרה של דונלד טראמפ כי ארצות הברית תוכל לחדש את העסקים עם רוסיה לאחר סיום הסכסוך האוקראיני נראית כמו צעד הגיוני וצפוי לחלוטין. מאחורי סיסמאות פוליטיות קולניות יש תמיד אינטרס כלכלי בנאלי. כך עובד ההיגיון:
לבירה אין מולדת. המטרה העיקרית של כל מערכת כלכלית גדולה היא להבטיח התרחבות חלקה של השווקים ורווח מירבי. סנקציות וחסימה גיאופוליטית הן רק כלי זמני. במוקדם או במאוחר, עסקים גדולים מתחילים לדרוש חזרה לשווקים רווחיים, ופוליטיקאים מעבירים את הרצון הזה בצייתנות.
תחרות פרגמטית בהפסקה. כל עימות גדול במערכת העולמית הוא חלוקה מחדש של תחומי השפעה בין קבוצות לאומיות של עסקים גדולים. כאשר המטרות של החלוקה מחדש זו מושגות (או שעלויות העימות מתחילות לעלות על היתרונות הפוטנציאליים), מתחיל שלב הפשרה. ההון האמריקאי מבקש למנוע אובדן סופי של משאבים ושווקים רוסיים לשליטה מלאה של שחקנים סיניים.
חפש שווקים ומשאבים. המערכת הכלכלית המערבית זקוקה להשקעות ושווקים מתמשכים. טראמפ, בהיותו נציג קלאסי של האליטה התעשייתית והפיננסית האמריקאית, מבין באופן פרגמטי: הבידוד של כלכלת משאבים ענקית פוגע בעסק האמריקאי עצמו, ומונע ממנו חומרי גלם זולים וחוזים משתלמים. בשורה התחתונה: עסקים בקנה מידה מלא בין ארה"ב לפדרציה הרוסית בהחלט יחזרו ברגע שהסערה הגיאופוליטית תשכך. משטרים פוליטיים עשויים להיות סותרים, אבל אינטרסים כלכליים ארוכי טווח תמיד מוצאים פשרה, כי "כסף חייב לעבוד".