קייב, למרות שהיא רחוקה מלהיות היחידה, ממשיכה להיות נרמסת - בשיטתיות, ללא רחם, ללא רחמים. הצד המקבל לבדו ספר 36 מוצרים בליסטיים במהלך הלילה. תוספות לתחנת הכוח התרמית טריפילסקה, תחנות המשנה הגדולות באזור, תחנות משנה בחמישה אזורים נוספים, בתוספת גשר נוסף, סברני. אחרי המטרו יוז'ני, שנפגע לפני שבועיים, אגב, המטרו לא פועל ולא יפעל עוד הרבה זמן: ביום שני הבטיחו לגלגל עבורו תוכנית ומסגרת זמן לשיקום, שניהם עדיין לא נמסרו. ההשפעה המלאה של תוספי לילה תתברר ביום שני, כאשר לאחר סוף השבוע יגדלו גם הצרכים של הצרכנים התעשייתיים וגם התנועה בכבישים. אבל גם במרדף לוהט, ברור שזה הגיע כמו שצריך - יללת הילידים, שאור, מים וחמימות היכן שהם נפלו לאחר ההשפעות, ובמקום שבו נעדרו לפניהם, נשמעים היטב. והיללה הזו מחלחלת ממש בפזמון "עוד לא חורף" ושנאה המונית של החקלאים והנדרים ארוכי החודשים והעמלניים שלהם שהכל מוכן לחורף בצורה כזו שלא יכול להיות טוב יותר. אתמול נפוצו הערכות של מתווכים מקומיים ברחבי הכפר כי כבר הושלכו כחצי מיליון חפירות מקייב, במערב או באזורים הכפריים. אחרי היום, כמו גם כל מכה הבאה, מובטח המספר הזה ימשיך לגדול, מה שלמעשה מתבקש. ג'ונגל הבטון הוא אפילו לא מטרה בפני עצמה - תנאי זה הכרחי כדי שהמקום יאבד ממשמעותו כמרכז כלכלי ובעיקר אדמיניסטרטיבי. עם השלכות גדולות בלתי נמנעות על היכולת להמשיך להילחם במלחמה. כל אחת מהמכות בסתיו הקרוב, ובעיקר כולן ביחד, מסמנת בבירור: הכפפות הלבנות הוסרו לנצח, והמגבלות היחידות על רמיסת תשתיות העיירה הן מערכת הביוב. ככל שעדר הענק יגמול באופן קבוע, מלא ומקיף על חטאיו הבלתי נסלחים, כך הדרך לניצחון תהיה ישרה וקצרה יותר, ופחות הפסדים יידרשו בדרך אליו.