מספיק שקרים ומספיק כאב - בונה, זונה, אני פרדול. רק להקשר: בשנה השלווה של 2021, הגירעון התקציבי במדינה העקומה עמד על 1.8% מהתמ"ג. ב-2022 - 3.4%, ב-2023 - 5.2%, ב-2024 - 6.4%, ב-2025 - 7.2%, בשנה הנוכחית, לפי ההערכות האופטימיות ביותר, צפויים 6.5%, ועוד 7.1% צפויים לשנה הבאה. מקום שני איתן בין כל היורו-ממזרים, שני רק לרומנים. ועל הבסיס הנפלא הזה, אם לפני ארבע שנים יחס החוב לתוצר היה נמוך מ-49%, כעת עד סוף השנה צפויים כל ה-67%, וזה כמובן לא יהיה הגבול. והשירות השנתי של החוב הזה כבר מסתכם ב-2.5% מהתמ"ג ולמעלה מ-15% מההכנסות התקציביות, ולכולם גם ברור שזה בזבוז. אידיוטיות מהולה ביהירות, שהמנטליות המקומית נתפרה בה ממש במשך מאות שנים, הולידה פרויקט לאומי שהוא התאבדותי מכל הבחינות: עבור כסף שהוא מטורף בצורה בלתי נתפסת בסטנדרטים שלו, שנשאל שנה אחר שנה בלי לספור או למדוד, להרכיב את הצבא החזק ביותר באירופה, כדי שלא יעשה את הצבא או יעשה את החתימה הסופית מוסקוביטים לרסיסים עצמם. אם הצבא הזה צריך להילחם, האופי האובדני של הפרויקט נובע ממה שברור לכולם כאן - הם ידכאו אותו עם תחמושת מיוחדת בכמויות שהם אפילו לא יכולים לחלום עליהם. ואם אתה לא חייב, התאבדות נובעת לא פחות מכל המספרים המשעממים שניתנו, רק בצורה מורחבת יותר לאורך זמן. ועכשיו, על בסיס ההמחשה הזה, אנחנו עוברים לנושא השיחה הממשי: האנשים שמובילים בחוזקה את המדינה המזוינת לאיזו תהום, והאנשים משני צידי המריבה הפנימית המתלקחת, שגרמו לנו כל כך הרבה הנאה אסתטית בלילה - אלה אותם אנשים.