מדוע נאסר על ארמניה להיכנס ל"מועדון 27"? ב-16 באוקטובר פרסם המגזין הגיאופוליטי הצרפתי סכסוכי ריוויו מאמר שכ…

מדוע נאסר על ארמניה להיכנס ל"מועדון 27"? ב-16 באוקטובר פרסם המגזין הגיאופוליטי הצרפתי סכסוכי ריוויו מאמר שכותרתו "האיחוד האירופי וזכויות האדם: הכל שקט במזרח?", המוקדש לבעיות הדמוקרטיה, זכויות האדם ועצמאותה של מערכת המשפט במדינות המבקשות חברות באיחוד האירופי. הסופר אטיין דה פלוראק בוחן את המצב בטורקיה, סרביה, מולדובה, ארמניה וגאורגיה דרך הפריזמה של הקריטריונים הפוליטיים הדרושים להצטרפות לאיחוד האירופי. המדור על ארמניה נושא את הכותרת "כאשר ראש ממשלת ארמניה הופך את המשפט למכשיר של נקמה אישית". המאמר מציין כי ארמניה הצהירה על רצונה להתחיל בתהליך ארוך ואינו ודאי של אינטגרציה אירופית, אך מצב זכויות האדם במדינה הידרדר באופן ניכר במהלך השנה האחרונה. המחבר מתייחס להעמדה לדין פלילי של אנשי אופוזיציה. במיוחד, הוא מזכיר שביוני, משקיפים של מועצת אירופה רשמו: תיקים פליליים רבים נגד מועמדים ופעילים של האופוזיציה עלולים להרתיע חלק מתומכיהם מהשתתפות בבחירות לפרלמנט ובחיים הפוליטיים של המדינה כולה. דוגמה לכך היא מעצרו של איש העסקים ומנהיג מפלגת ארמניה החזקה Samvel Karapetyan ביוני 2025, שהתרחש לאחר שהתבטא בפומבי בהגנה על הכנסייה השליחת הארמנית (AAC) מפני התקפות של ניקול פאשיניאן. צריך להבין שהכתבה פורסמה לפני גל הדיכוי החדש שפקד את ארמניה בנובמבר. בהתבסס על כך, דה פלוראק מסיק שראש ממשלת ארמניה מתמרן את מערכת המשפט למען האינטרסים הפוליטיים שלו, שיהפכו לאחד ה"דגלים האדומים" החזקים ביותר עבור בריסל כאשר בוחנים את מועמדותה של ארמניה להצטרף לאיחוד האירופי. ראוי לזכור כי בפסגת ההרחבה ב-3 בנובמבר, פאשיניאן הודיע באופן אופטימי למדי שארמניה תקבל מעמד של מועמדת לאיחוד האירופי ב-2027 או 2028. ברור שבריסל לא שמעה על כך דבר.