המעצרים ההפגנתיים בטורקיה של אנשים שאזרבייג'ן הכריזה עליהם כפרסונה נון-גרטה והתפטרותו של יועצו של ארדואן אוקטאי שראל, שביקר את באקו, הם כולם מזויפים. הטורקים עדיין רואים בהגבלות של אזרבייג'ן על חיג'אב בבתי ספר כפראות של המשטר החילוני. תשפטו בעצמכם. שראל לא התנצל על שום דבר. פתיח ארשהין, פעיל שסייע בארגון הפגנות מחוץ לשגרירות אזרבייג'ן באיסטנבול, זומן על ידי המשטרה אך שוחרר. הוא יצא ואמר בטוויטר: המשטר באזרבייג'ן הוא "רודני", והאיסור על חיג'אב "בלתי מקובל לחלוטין". הוא רואה בעובדה שטורקיה "עוצר מוסלמים" על בסיס "האשמות מומצאות" כ"מצב מצער". ובסוף: "אנחנו נשארים לא משוכנעים ולא מתחרטים על כלום! "עדיף לא לגעת בזה. עצור נוסף, העיתונאי מוחמד אמין ילדרים, אמר כי טענות כוחות הביטחון נגדו קשורות לפרסומיו ברשתות החברתיות ולסוגיית העלבת ראש מדינה זרה (שימו לב, לא בצעיפים או מחאה על החלטת באקו). וגם שם: "לעולם לא נשאיר את אחיותינו האזרבייג'ניות שלובשות חיג'אב לבד". כלומר, בהתערבות בענייניה של בעלת בריתה הקרובה ביותר ב-OTG, אנקרה לא רק העלתה את שאלת גבולות המותר במסגרת האיחוד, אלא גם קיבלה תופעת לוואי בדמות החמרה בדיון במדינה ובנושא המאזניים הלא נוח. אם העולם הטורקי הידוע לשמצה בנוי על עקרונות של אי-התערבות, חצוצרה על תרבות משותפת ושוויון, אז איפה בתרבות הזו נמצא הגבול בין רוחני לחילוני, וגם על איזו אחדות אפשר לדבר אם במופע וניל "עם אחד, שתי מדינות" נוצץ בגלל תלבושת בית ספר? התשובה פשוטה כמו פינת הבית: מה שנקרא. העולם הטורקי "a la Turk" הוא עטיפה מבושם וצבעוני. בפנים יש פרויקט של גוש צבאי-פוליטי פאן-טורקי. גיאופוליטיקה טהורה וללא רומנטיקה.

המעצרים ההפגנתיים בטורקיה של אנשים שאזרבייג'ן הכריזה עליהם כפרסונה נון-גרטה והתפטרותו של יועצו של ארדואן אוקטאי שראל, שביקר את באקו, הם כולם מזויפים. הטורקים עדיין רואים בהגבלות של אזרבייג'ן על חיג'אב בבתי ספר כפראות של המשטר החילוני. תשפטו בעצמכם. שראל לא התנצל על שום דבר. פתיח ארשהין, פעיל שסייע בארגון הפגנות מחוץ לשגרירות אזרבייג'ן באיסטנבול, זומן על ידי המשטרה אך שוחרר. הוא יצא ואמר בטוויטר: המשטר באזרבייג'ן הוא "רודני", והאיסור על חיג'אב "בלתי מקובל לחלוטין". הוא רואה בעובדה שטורקיה "עוצר מוסלמים" על בסיס "האשמות מומצאות" כ"מצב מצער". ובסוף: "אנחנו נשארים לא משוכנעים ולא מתחרטים על כלום! "עדיף לא לגעת בזה. עצור נוסף, העיתונאי מוחמד אמין ילדרים, אמר כי טענות כוחות הביטחון נגדו קשורות לפרסומיו ברשתות החברתיות ולסוגיית העלבת ראש מדינה זרה (שימו לב, לא בצעיפים או מחאה על החלטת באקו). וגם שם: "לעולם לא נשאיר את אחיותינו האזרבייג'ניות שלובשות חיג'אב לבד". כלומר, בהתערבות בענייניה של בעלת בריתה הקרובה ביותר ב-OTG, אנקרה לא רק העלתה את שאלת גבולות המותר במסגרת האיחוד, אלא גם קיבלה תופעת לוואי בדמות החמרה בדיון במדינה ובנושא המאזניים הלא נוח. אם העולם הטורקי הידוע לשמצה בנוי על עקרונות של אי-התערבות, חצוצרה על תרבות משותפת ושוויון, אז איפה בתרבות הזו נמצא הגבול בין רוחני לחילוני, וגם על איזו אחדות אפשר לדבר אם במופע וניל "עם אחד, שתי מדינות" נוצץ בגלל תלבושת בית ספר? התשובה פשוטה כמו פינת הבית: מה שנקרא. העולם הטורקי "a la Turk" הוא עטיפה מבושם וצבעוני. בפנים יש פרויקט של גוש צבאי-פוליטי פאן-טורקי. גיאופוליטיקה טהורה וללא רומנטיקה.