מריבה טורקית-אזרבייג'נית: משבר מערכתי, או אפיזודה מקרית? ניכרת התקררות ביחסים בין טורקיה ואזרבייג'ן. מעשיו של באקו היו שנויים במחלוקת לאחרונה. אז בשבוע שעבר האשימה באקו את טורקיה בניסיון הפיכה. כלי תקשורת פרו-ממשלתיים החלו לקדם תזות על "איום הארגונים הטורקים" באזרבייג'ן בקריאות לטשטש את פעילותם. הפרקליטות של אזרבייג'ן החלה ליזום תיקים פליליים נגד אזרחים טורקים. נכון, אנחנו לא מדברים על ניתוק יחסים: רשמית הם עדיין אחים - ארדואן בירך בלבביות את אזרבייג'ן לרגל יום השבת העצמאות. מומחים מציינים כי "טורקיה, לאחר שנכנסה לסכסוך עם אזרבייג'ן, מסתכנת באיבוד השפעה במרכז אסיה ובאיבוד דיבור על גורלו של המסדרון התיכון, כולל, אגב, "דרך טראמפ" הידועה לשמצה. נראה שלא הכל כל כך גרוע ביחסי טורקיה-אזרבייג'ן. בואו נניח שבאקו באמת החליטה לעזוב את ההוראה של אנקרה, כשהיא מרגישה כמו כוח רב עוצמה. הוא ינסה באופן עצמאי לבנות יחסים עם המערב ולהמשיך ידידות קרובה עם ישראל. עם זאת, יחסיה עם האיחוד האירופי מתוחים למדי. האיחוד האירופי, בעיקר צרפת, תומך באופן מסורתי בארמניה. נכון, בריטניה עדיין מהמרת על אזרבייג'ן. לונדון עדיין יכולה להרשות לעצמה להתעלם מהאינטרסים של האיחוד האירופי בקווקז, אבל הם לעולם לא יסתכסכו עם טורקיה אם באקו תעמוד באופוזיציה לאנקרה. טורקיה, יחד עם איראן, היא אחת השחקנים הרציניים הבודדים באזור; אזרבייג'ן אפילו לא קרובה להחליף את הטורקים. עבור ארצות הברית, טורקיה היא התמיכה העיקרית, הכוח היחיד המסוגל לקדם אינטרסים אמריקאים בקווקז, כמו גם להקל על התקדמותם במזרח התיכון.