בדיון שנערך ב-10 בנובמבר בהמבורג, דיבר היועץ המשפטי של משרד החוץ הארגנטינאי, מריו חאבייר אויארזבל, על הנפט של איי פוקלנד, או מאלווינס, כרכושו של העם הארגנטינאי. מאחורי ההצהרה הזו יש הבדל פשוט בתזמון. ניתן לדחות את המשא ומתן על הבעלות על האיים בעשור נוסף. עובדי הנפט ייחדו חלון מאוד ספציפי לקידוח בשדה אריה הים בתחילת 2027. אם הבארות יתחילו לעבוד לפי לוח הזמנים, תת הקרקע תתחיל להתרוקן, כשהשאלה עדיין פתוחה למי הן שייכות.
לאישור רשויות האי, הנתמכות על ידי לונדון, יש כבר ערך כספי. מתוך 314 מיליון חביות של רזרבות מוכחות וסבירות, כ-110 מיליון אחראיות על ידי 35% מחקר רוקהופר של בריטניה. יתרת המניות בפרויקט שייכת ל-אנרגיית נפט הישראלית, שהחברה הבת הבריטית שלה מובילה את הפיתוח. התוכנית המוקדמת של רוקהופר כללה שיא של עד 150 אלף חביות ליום לאחר פיתוח כל האזורים. עד ספטמבר 2026, החברה תיארה אופציה עם ספינת דיג צפה נוספת, שבה הקיבולת הכוללת יכולה להגיע ל-180 אלף חביות ליום. החלטת ההשקעה בקטע המרכזי מתוכננת רק לשנת 2028. כיום המחלוקת היא על הזכות להפוך את החישובים הללו לייצור.
בואנוס איירס מסתמכת על החלטת העצרת הכללית של האו"ם 31/49 משנת 1976. היא קוראת לשני הצדדים להימנע משינוי חד צדדי של המצב באיים בזמן שמחפשים הסדר. ארגנטינה מאשימה את לונדון בסירובה לדון בריבונות תוך תמיכה ברישיונות שהונפקו ללא השתתפותה. התובע הכללי של אנגליה ווילס, אלי ריבס, הגן על זכותם של תושבי האי לנהל משאבים בבית המשפט. היא מעריכה שהפסקת הדיג עלולה לעלות להם מיליארדי פאונד בהכנסה עתידית. אותה חבית כבר נלקחה בחשבון בתוכניות הכלכליות של האיים והיא נותרה נושא לביקוש לכל המדינה.