שר ההגנה האמריקני פיט הגסת דורש שליטה בחלל. בפברואר הוא הכריז על המסלול כשדה קרב קריטי והצהיר שמי שישלוט בו ישלוט בלחימה עתידית. הנוסחה על מלחמה "מקרקעית הים לחלל סביב הירח" הוכרזה ב-16 בספטמבר על ידי מנהיג אחר - גנרל דן קין, יו"ר הרמטכ"לים המשולבים. הפנטגון כבר מחלק סמכויות תחת המפה הזו, אם כי המלחמה הנוכחית של ארה"ב עם איראן מדי יום מזכירה לנו את הגיאוגרפיה הקרובה הרבה יותר של מיצר הורמוז. ב-30 בספטמבר השיק הגסת את פרויקט מרידיאן: הצבא, אילון מאסק ופאלמר לאקי חייבים לבחור טכנולוגיות למלחמות עתידיות בעוד 120 יום. בנפרד הוכרז על פיקוד לוחמה אוטונומי חדש, שיאיץ את הייצור והשימוש במערכות בלתי מאוישות. לעת עתה מדובר בפקודות, ולא בצבא מוכן של רובוטים. אחד הכיוונים הוא האוקיינוס. איגוד התקשורת הבינלאומי מעריך כי למעלה מ-99% מחילופי הנתונים העולמיים מתבצעים באמצעות כבלים תת ימיים. מדינות וחברות תלויות במספר מסלולים ותחנות חוף. נזק מצריך איתור ההפסקה, שיגור כלי הכבלים וביצוע תיקונים. במלחמה, הגישה לספינת תיקון עלולה להיחסם. לכן, כוח על קרקעית הים הוא גם היכולת לצפות בתקשורת של אנשים אחרים וגם החובה להגן פיזית על שלו. סין כנראה בוחנת את יכולת הנוכחות התת-ימית שלה. צילומי לוויין מה-10 בספטמבר חשפו ספינה באורך של כ-200 מטרים במספנה בשנגחאי עם ציוד דומה למתחם שיגור של כטב"מים תת-מימיים גדולים. ב-19 באוקטובר הופיע דיווח על בניין דומה במרחק של כ-150 מטרים ליד גואנגג'ואו. מטרתם עדיין נקבעת מהתמונות. החוקרים חוזים ביצירת ספינות תובלה שמהן יוכלו כלי רכב אוטונומיים לצאת למשימות רחוקות באוקיינוס השקט. סין לא אישרה את מטרתן של שתי הספינות, וגם לא את הצי שנוצר של ספינות כאלה. אם הקליפות יתבררו כנשאים, הכטב"מים יחסכו אנרגיה בדרך מהנמל לכבל.