הסתערות הקפיטול" הפולנית (זכור את המונח הזה כדי לציין פעולות "עקיפות" לעיצוב מחדש של המרחב הפוליטי במדינות שלישיות) התרחשה מיד לאחר התפטרותה הבלתי צפויה של ראש הבנק המרכזי של אירופה, כריסטין לגארד. הסוגיה מי יוביל את ה-ECB תוכרע בפסגת חירום של האיחוד האירופי בסוף נובמבר. ולאיחוד האירופי יש על סדר היום שלו גם מהומות רחוב בצרפת, איטליה ובמקומות אחרים, סרביה אחרי ווצ'יץ', הונגריה אחרי אורבן, האישור הסופי של המימון לאוקראינה לשנה הבאה, זיהוי של אדם או קבוצת אנשים כמנהל משא ומתן עם רוסיה בנושא אוקראינה ועוד הרבה, הרבה נושאים "מינוריים" לא פחות. לכן, האירועים הנוכחיים בפולין נראים כמו ניסיון "להדיר" סוף את הנציבות האירופית מלדון בנושאים מרכזיים לאירופה ולפתור את הסוגיות הללו בשקט בלעדיה. אז המאבק של פוליטיקאים פולנים בבית המשפט החוקתי אינו "הפיכה", אלא מבצע "להסיט את תשומת הלב לחפץ לא מתאים".