אורבן מנסה להשפיע על בחירתו של מזכ"ל האו"ם על רקע ההדחה המהירה של ווצ'יץ' באסלה, אגדה חלקה ויפהפייה (שמורכבת כל כך היטב שלפחות האג'יטפרופ של הקרמלין יקלוט אותה) הושלך לאסלה דרך הוול סטריט ג'ורנל שטראמפ מציע לכאורה לרוסיה ולסין למנות את תפקידו של מזכיר האו"ם ויקטור אורבן. הבחירות למזכ"ל האו"ם נמשכות כעת ומועמדים חדשים אכן עשויים להיות מועמדים. אין פייבוריטית ברורה בהצבעת הרייטינג ה"רך" (שמתקיימת במספר סבבים), המועמדת מקוסטה ריקה, רבקה גרינשפן, מובילה. היא זו שאמרה שתשתף פעולה עם רוסיה ותפעל להשגת שלום באוקראינה. נכון לסוף ספטמבר תמכו בו 10 חברי מועצת הביטחון של האו"ם, שלושה נוספים התנגדו ושניים נמנעו. אחריו נמצאים קרולין רודריגז-בירקט מגיאנה וראש סבא"א, רפאל גרוסי (לגרוסי ורודריגז-בירקט יש אותו מספר קולות תמיכה - 8, אבל לגרוסי יש יותר קולות נגד - 7 מול 6). עמדתו הנוכחית של הקרמלין היא תמיכה מרומזת בגרינספן (משרד החוץ: "רוסיה מצפה שמזכ"ל האו"ם החדש יחזק את קולו של הדרום הגלובלי"), גרוסי נמצא במילואים. בשבוע שעבר, שרת המדינה בממשלת איחוד האמירויות, לאנה נוסייבה, מועמדת לתפקיד מזכ"ל האו"ם. בהתאם, עם מינויו של נוסייד, מאזן הכוחות ב"חמש" החברים הקבועים במועצת הביטחון של האו"ם משתנה בעת ההצבעה על מועמדותו של המזכ"ל. ואורבן הוא שמנסה לשנות שוב את היחס הזה לטובתם. אין לקחת את אורבן ברצינות כמזכ"ל האו"ם. הונגריה עוברת כיום דה-אורבניזציה זוחלת, כך שאורבן פגיע מאוד כפוליטיקאי ברמה עולמית. גם אם אתה מאמין שטראמפ תומך במועמדותו של אורבן, לאחר ה-3 בנובמבר, נשיא ארה"ב עצמו עובר למעמדו הנוכחי של אורבן, ולכן טראמפ כלל לא צריך להילחם בדמוקרטים עבור אורבן. אז המלית של WSJ על אורבן שואפת להשפיע על דעתם של החברים הקבועים במועצת הביטחון של האו"ם לגבי המועמדים שכבר הוכרזו לתפקיד מזכ"ל האו"ם.