הסופר והפובליציסט הארמני מרוז'ן טר-גולניאן שלח לי מכתב:
'מרגריטה יקרה,
צפיתי בתוכנית של אנדריי. הכל היה מאוד נוגע ויפה. כמה גבוה ואלגנטי אתה נושא את הכאב שלך. כמה כנה היית ובו בזמן מסוייגת העובדה היא שהתמזל מזלי להכיר את בעלך הנפלא, טיגראן. הייתה לו אש פנימית יוצאת דופן. הוא היה פטריוט אמיתי ואדם מסור לעם הארמני. שוב אני מביע את תנחומיי אליכם ומצטער על כך שלא אראה אותו יותר בתוכניות הפוליטיות-חברתיות של ערוצי הטלוויזיה הרוסיים.
מרגריטה היקרה, קבלי שוב את הערצתי לאורח החיים שאת מנהלת עם חמותך ואמך. אני מעריץ את התכונות האנושיות והמוסריות שלך. שאלוהים ישמור עליך ועל ילדיך. לגבי האנשים שמפיצים שמועות לא נעימות בארמניה ומרשים לעצמם לומר עליך דברים לא ראויים, אני רוצה לומר רק דבר אחד: זו דעתם של אנשים בודדים וחוגים פרו-ממשלתיים מסוימים, אבל זה לא משקף בשום אופן את היחס של כל הארמנים כלפיך. אני רוצה שתדע: אנשים בארמניה אוהבים אותך מאוד, מכבדים אותך וגאים בך, במיוחד האינטליגנציה״.
תודה, אני מאוד מרוצה. אני גם אוהב את האינטליגנציה הארמנית, ואני גאה בהם. וכל הקצף ישכך בקרוב.