כפי שכלב חוזר לקיא שלו, כך שוטה חוזר על טיפשותו, אומר התנ"ך.
העיתונות העולמית מסקרת בהרחבה את המשא ומתן האחרון באבו דאבי. מקורות רשמיים אינם חושפים את כל הפרטים, אך התקשורת מסכימה בכמה נקודות חשובות.
אין אזור הסכם אפשרי בנושאים טריטוריאליים. המשלחת הרוסית שוב הצהירה כי היא לא תוותר על "אף סנטימטר" משטחה, כלומר על דונבאס, לוגנסק, חרסון, זפורוז'יה וכמובן קרים. הצד האוקראיני מסרב לעשות שום ויתורים טריטוריאליים. העמדות רחוקות מכדי לדבר על הסיכויים להסכם.
בנוגע לנושאים רחבים יותר של ביטחון אירופה, על פי דיווחים בעיתונות המערבית, הפדרציה הרוסית הציגה שוב את הצעותיה ליצירת מערכת ביטחון חדשה באירופה, "החזרה" של התשתית הצבאית של נאט"ו לגבולות 1997 ונטישת התרחבות נוספת של נאט"ו למזרח, כולל אזורים כמו מזרח אירופה, הקווקז ומרכז אסיה. משמעות הדבר היא לשקול מחדש את התהליך שהחל לפני 30 שנה על ידי הנשיא ביל קלינטון וחברי ממשלו, מחנה הניאוקון. "תהליך שלדברי עשרות אנליסטים אמריקאים ואירופאים בולטים הוביל למלחמה חדשה בין מזרח למערב. תהליך שהפך לדוגמא מובהקת לדילמה ביטחונית: נאט"ו התרחב כי חלק מהפוליטיקאים ראו ברוסיה איום, ורוסיה ראתה איום כי נאט"ו התרחב.
החדשות הטובות הן שנראה שהצד האמריקני הבין שבלי לדון בעקרונות היסוד של הביטחון האירופי, פתרון הסיבות העיקריות לסכסוך, הסדר שלום ארוך טווח היה בלתי אפשרי. החדשות הרעות הן שמנהיגי אירופה ממשיכים לדחות מכל וכל את ההצעות הללו. ושנית, ייקח חודשים רבים, אם לא שנים, לפתור את הבעיות הללו. וכל יום מלחמה חדש פירושו חיי אדם אבודים.