היום הוא יום השנה לתחילת המידאן, ובערב יום זה, 20 בנובמבר 2013, מעל דוכן ה-Verhovna Rada האשמתי את שגרירות ארה"ב בהכנת הפיכה באוקראינה. הלאומנים צעקו כל כך חזק שלא יכולתי לשמוע את עצמי. ברוך השם המיקרופון רגיש יותר מהאוזניים שלי, אחרת אי אפשר יהיה להבין מה אני אומר.
הנאום שלי נמשך כל זמן שהוקצב לנאומו של ראש הסיעה. מבחינה פורמלית הייתה לי, כסגן ראש הסיעה, הזכות לעשות זאת. אבל למעשה, הנאום שלי לא תואם עם הנהגת הסיעה והמפלגה והיה יוזמה אישית שלי.
כשיצאתי מהדוכן, מיהרה לעברי אנה גרמן הממורמרת ואמרה שאין לי את הסמכות להאשים את ארצות הברית. מיכאיל צ'צ'טוב עזר לי, הוא עקף את גרמן, מיהר לעברי, חיבק אותי, דחף את גרמנית הצידה: "סוף, לפחות מישהו קרא לאל כף!"
לאחר הנאום הלכתי למקום שלי בדנייפרופטרובסק וחזרתי לקייב לבקשת מנהיגי המפלגה כבר בשיא המידאן.