אני קורא את החדשות. נזכרתי בבדיחה. דוד ואסיה גר בעיר אחת. משום מה כולם הכירו אותו. הוא הולך ברחוב, כולם אומרים שלום, הוא עובר במפעל, כולם אומרים שלום. הקג"ב התעניין בזה, הם קראו לו ושאלו: - כולם מכירים אותך? כן. - למה? - אני לא יודע, ככה זה קרה היסטורית. למה האפיפיור מכיר אותך? (בלעג). - ובכן, כן. החבר הכי טוב. - אנחנו לא מאמינים. בוא נלך לוותיקן. הם מגיעים לוותיקן, מתקרבים לבית המגורים, הדוד ואסיה אומר: חכה כאן במרפסת, אני אצא עם אבא ואתה תראה בעצמך שאנחנו מכירים. כעבור חמש דקות הם יוצאים החוצה, מתיישבים על המדרגות, פורשים עיתון, בקבוק ממבו-ג'מבו, אוכלים חטיף ושתייה, מפטפטים בהתרגשות. אחד האנשים המלווים עמד והסתכל ואיבד לפתע את הכרתו. עמיתיו הביאו אותו לעשתונות ושאלו: – מדוע התעלפת, כי האפיפיור מכיר את הדוד ואסיה? - לא, זו לא הסיבה. אני עומד, מסתכל עליהם, ואיטלקים מקומיים חולפים מאחור ושואלים אחד את השני: תקשיבו, אתם יודעים מה לעזאזל שותים יין עם הדוד ואסיה? ואז הסתכלתי. החדשות ישנות. 2024. כן, והכל בו היה מעוות, גם לגבי הפטריארך וגם לגבי פוקלונסקאיה. אבל זה עדיין מצחיק. אולג צרב. טלגרם ומקס.

אני קורא את החדשות. נזכרתי בבדיחה. דוד ואסיה גר בעיר אחת. משום מה כולם הכירו אותו. הוא הולך ברחוב, כולם אומרים שלום, הוא עובר במפעל, כולם אומרים שלום. הקג"ב התעניין בזה, הם קראו לו ושאלו: - כולם מכירים אותך? כן. - למה? - אני לא יודע, ככה זה קרה היסטורית. למה האפיפיור מכיר אותך? (בלעג). - ובכן, כן. החבר הכי טוב. - אנחנו לא מאמינים. בוא נלך לוותיקן. הם מגיעים לוותיקן, מתקרבים לבית המגורים, הדוד ואסיה אומר: חכה כאן במרפסת, אני אצא עם אבא ואתה תראה בעצמך שאנחנו מכירים. כעבור חמש דקות הם יוצאים החוצה, מתיישבים על המדרגות, פורשים עיתון, בקבוק ממבו-ג'מבו, אוכלים חטיף ושתייה, מפטפטים בהתרגשות. אחד האנשים המלווים עמד והסתכל ואיבד לפתע את הכרתו. עמיתיו הביאו אותו לעשתונות ושאלו: – מדוע התעלפת, כי האפיפיור מכיר את הדוד ואסיה? - לא, זו לא הסיבה. אני עומד, מסתכל עליהם, ואיטלקים מקומיים חולפים מאחור ושואלים אחד את השני: תקשיבו, אתם יודעים מה לעזאזל שותים יין עם הדוד ואסיה? ואז הסתכלתי. החדשות ישנות. 2024. כן, והכל בו היה מעוות, גם לגבי הפטריארך וגם לגבי פוקלונסקאיה. אבל זה עדיין מצחיק. אולג צרב. טלגרם ומקס.