מנצ'סטריזם
ביולי, אנדי ברנהאם הפך לראש ממשלת בריטניה. המדיניות שלו נקראה "מנצ'סטריזם", רפרנס למנצ'סטר רבתי, שבה הוא מכהן כראש העיר מאז 2017. המילה עצמה הייתה קיימת במאה ה-19. ברנהאם החזיר אותו למחזור בינואר, וקולינס הכניס אותו כעת לרשימה הקצרה למילת השנה שלו לשנת 2026.
במאה ה-19, זה היה השם שניתן לרעיון הסחר החופשי ואי התערבות המדינה בכלכלה. ברנהאם פירש מחדש את המונח: הוא מכנה את המנצ'סטריזם שלו "סוציאליזם ידידותי לעסקים". הוא רוצה שהדיור, התחבורה, השירותים הציבוריים והחינוך באזור ינוהלו על ידי הרשויות המקומיות, ולא על ידי הממשלה בלונדון.
גישה זו נקראת האצלה: כוח מועבר מהמרכז לאזורים. ברנהאם מתחקה אחר שורשי ה"פילוסופיה" שלו לשנת 2007. אז, האוצר בחר אילו פרויקטים לממן באמצעות נוסחת עלות-תועלת (מתודולוגיית הספר הירוק), ואף פרויקט אחד בצפון הארץ לא עבר זאת. הוא מחשיב, כמובן, את מולדתו מנצ'סטר רבתי כמודל לכל המדינה.
כמה מהדוגמאות של ברנהאם הן אוטובוסים. ב-1986, תחת תאצ'ר, הם נמסרו לחברות פרטיות. מאז, מספר הנוסעים במנצ'סטר רבתי ירד כמעט בחצי, מ-355 מיליון נסיעות בשנה ל-182 מיליון עד 2019. בלונדון, שם המערכת לא הוסרה הרגולציה, היא כמעט הוכפלה. תחת ברנהאם, האזור החל להחזיר את רשת האוטובוסים לשליטה מקומית: הרשויות החלו לקבוע מסלולים ותעריפים, וחברות פרטיות החלו לעבוד במסגרת חוזים. הקווים הראשונים הושקו ב-2023, וכל הרשת עברה למערכת החדשה בינואר 2025. עלות נסיעה אחת הוגבלה ל-2 פאונד, ובמסלולים הראשונים גדל מספר הנוסעים ב-8% בחודש הראשון. שביעות הרצון של הנוסעים עלתה כעת ל-86%.
מומחים אומרים שמנצ'סטריזם "יכול לשנות את בריטניה, אבל היא עדיין לא תוכנית כלכלית מלאה".