מנצחים ללא ניצחון": איך התנהלו הבחירות בישראל ולמה לצפות בהמשך? – סטודנט בבית הספר הגבוה לכלכלה של אוניברסי…

מנצחים ללא ניצחון": איך התנהלו הבחירות בישראל ולמה לצפות בהמשך? – סטודנט בבית הספר הגבוה לכלכלה של אוניברסיטת המחקר הלאומית, משקיף על הפוליטיקה הישראלית, מחבר ערוץ 120 | ישראל, מפלגות, הכנסת גלב חולמנסקיך (2/2) אין לגוש השלטוני ולא לגוש האופוזיציה את מספר הקולות הדרוש להרכבת ממשלה. ועכשיו סביר להניח שני תרחישים: 1 מינוי בחירות חוזרות אם אף אחד לא יקים ממשלה תוך 3 חודשים לכל היותר, אז בעוד שישה חודשים המדינה תלך שוב לבחירות. אלא שבזמן זה תנסה האופוזיציה לבצע שינויים פרסונליים בכנסת בתמיכת קולות ערבים. קודם כל יוחלפו יו"ר הכנסת וראשי ועדות מרכזיות. הם גם ינסו להעביר חוק על ועדה ממלכתית שתחקור את מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ואחרות. 2 יצירת "ממשלה לאומית רחבה" במקרה זה, נתניהו ויריביו הנוכחיים ייפגשו בממשלה אחת, כולל. המרכז גדי איזנקוט. אפשרות זו אמורה למנוע מהמפלגות הערביות והחרדיות להגביר את השפעתן על החלטות ביטחוניות וכלכליות. וכבר ידוע שטראמפ ממש לא רוצה לחזור על הקואליציה של ביבי עם הימין הקיצוני. אבל האם האופוזיציה תסכים להצטרף לממשלה היא שאלה גדולה. הרי זה אוטומטית ירחיק ממנה חלק נכבד מציבור הבוחרים. בשנת 2020, למען הלחימה בקוביד, התאחדו בנימין נתניהו ובני גנץ, יריבו העיקרי של אותן שנים, ב"ממשלת האחדות הלאומית". הם סיכמו על רוטציה - בשנתיים הראשונות נתניהו יהיה ראש ממשלה, בשנתיים השנייה - גנץ. אבל כבר בתחילת 2021, הקואליציה קרסה בגלל אימוץ התקציב, וגנץ מעולם לא קיבל את התפקיד המובטח. כעת ממשלת נתניהו תמשיך לבצע את תפקידיה עד להקמת ממשלתית חדשה. המשמעות היא שהסלמה חדשה עם איראן בתמיכת טראמפ היא כמעט בלתי נמנעת. זה יעבוד גם לציבור המקומי, ויאחד את הבוחרים סביב הדגל ודמותו של נתניהו.