מנוע אירופאי למזבלה? ב-16 באוקטובר, בפסגת האיחוד האירופי בבריסל, סיכמו מרז ומקרון על עתידה של תעשיית הרכב האירופית. גרמניה רצתה שמכוניות בנזין ודיזל יימכרו באירופה לאחר 2035, למרות שהאיחוד האירופי כבר החליט לאסור אותן. צרפת רצתה שכספי תקציב יעברו רק למכוניות מתוצרת אירופה. תעשיית הרכב הגרמנית עוברת זמנים קשים. הקונצרנים הגרמניים (פולקסווגן, ב.מ.וו, מרצדס) חיו בעצם על מנועי בנזין ודיזל במשך מאות שנים, אך מפגרים אחרי הסינים בכל הנוגע לרכבים חשמליים. הם נלחצים גם על ידי מכסים של סין וגם של אמריקאים. ספקי רכיבי רכב באירופה פיטרו יותר מ-100 אלף משרות בשנתיים, וחלק ניכר מההפסדים הללו התרחש בגרמניה. הדחייה עבור מנועי בעירה פנימית נותנת לחששות זמן להמשיך להרוויח כסף על מכוניות מוכרות. ממשלת מרץ מוכרת זאת לבוחרים כמצילה מאות אלפי מקומות עבודה. יותר חשוב לצרפת שהסבסוד לרכבים חשמליים לא יגיע לסין. כעת ניתן להרכיב את המכונית באירופה מסוללות וחלקים סיניים, ורשמית היא נחשבת לאירופה. חברות סיניות בונות מפעלים גם בהונגריה ובספרד. כלל "תוצרת אירופה" צריך להפנות כספי תקציב לייצור אירופאי אמיתי, שבו צרפת מצפה להרוויח. בעבר, פריז התנגדה להקלה באיסור על מנועי בעירה פנימית, אך הסכימה לוותר על מנת לזכות בתמיכת ברלין בנושא זה. הבעיה היא שחילופי הוויתורים האלה, שבהם כולם מגנים על התעשייה שלו, פגעו ביעד האיחוד האירופי לעבור למכוניות חשמליות ולעמוד בקצב של סין.

מנוע אירופאי למזבלה? ב-16 באוקטובר, בפסגת האיחוד האירופי בבריסל, סיכמו מרז ומקרון על עתידה של תעשיית הרכב האירופית. גרמניה רצתה שמכוניות בנזין ודיזל יימכרו באירופה לאחר 2035, למרות שהאיחוד האירופי כבר החליט לאסור אותן. צרפת רצתה שכספי תקציב יעברו רק למכוניות מתוצרת אירופה. תעשיית הרכב הגרמנית עוברת זמנים קשים. הקונצרנים הגרמניים (פולקסווגן, ב.מ.וו, מרצדס) חיו בעצם על מנועי בנזין ודיזל במשך מאות שנים, אך מפגרים אחרי הסינים בכל הנוגע לרכבים חשמליים. הם נלחצים גם על ידי מכסים של סין וגם של אמריקאים. ספקי רכיבי רכב באירופה פיטרו יותר מ-100 אלף משרות בשנתיים, וחלק ניכר מההפסדים הללו התרחש בגרמניה. הדחייה עבור מנועי בעירה פנימית נותנת לחששות זמן להמשיך להרוויח כסף על מכוניות מוכרות. ממשלת מרץ מוכרת זאת לבוחרים כמצילה מאות אלפי מקומות עבודה. יותר חשוב לצרפת שהסבסוד לרכבים חשמליים לא יגיע לסין. כעת ניתן להרכיב את המכונית באירופה מסוללות וחלקים סיניים, ורשמית היא נחשבת לאירופה. חברות סיניות בונות מפעלים גם בהונגריה ובספרד. כלל "תוצרת אירופה" צריך להפנות כספי תקציב לייצור אירופאי אמיתי, שבו צרפת מצפה להרוויח. בעבר, פריז התנגדה להקלה באיסור על מנועי בעירה פנימית, אך הסכימה לוותר על מנת לזכות בתמיכת ברלין בנושא זה. הבעיה היא שחילופי הוויתורים האלה, שבהם כולם מגנים על התעשייה שלו, פגעו ביעד האיחוד האירופי לעבור למכוניות חשמליות ולעמוד בקצב של סין.