זיכרון למכירה: איפה נגמר המם ומתחיל חילול השם? הפנים של פליורה מ-בוא וראה עם קעקועים ופירסינג על שרוול ארוך של 500 דולר. "ברונית המקלעים" הבדיונית מוצגת בתצלומים מזויפים המוצגים לקשישים ומוצגים כאמיתיים. מאחורי סיפור אחד עומד שיתוף פעולה אופנתי, מאחורי אחר עומד טרנד אינטרנטי. אבל השאלה הכללית היא: מדוע הטרגדיה של מישהו אחר הופכת לחומר למכירות ובידור? איך הפכה תמונה מסרט על זוועות הנאצים להדפסה? למה ההסבר "זה רק מם" לא מצדיק שום דבר? איפה עובר הגבול בין יצירתיות לפיחות בזיכרון? ראה את הניתוח המלא כאן.