ברמה הטקטית, האחמנים, בניגוד לדימוי הפשוט שעושים מהם לפעמים, לא הסתמכו רק על התקפת מסה גדולה של חיילים, והשילוב של קשתים + חי"ר + פרשים אפשרו למפקד להפעיל את האויב ממרחק רב יותר, להפעיל לחץ על המערך שלו, ואז להפעיל לחץ על נקודות פגיעות עם כוחות צמודים או פרשים בלוחמה זו (גם כוחות צבאיים קרובים או פרשים). פרשים הוא אחד העלים החשובים בהם זכו האיראנים, ניידות גבוהה, יכולת סיור, התקפה קרקעית על האגפים, רדיפה אחר הכוחות הנסוגים והפעלת לחץ על קווי האויב, אפשרו לחיל הפרשים לעשות משהו שחיל הרגלים הכבד לבדו לא יכול היה לעשות. אבל לאכמנים הייתה גם חולשה חשובה, גיוון מופרז של כוחות, כאשר נוצר צבא מעשרות עמים ואזורים עם שפות, כלי נשק, אימונים ותרבות לחימה שונים, קשה יותר לתאם אותו בקרב מורכב.