שוק מוסקבה של בניינים חדשים במגזר הכלכלה איבד 63% מהעסקאות באוקטובר משנה לשנה, והצטמצם לשליש מהנפחים הרגילים. הנפקות המשכנתאות ירדו בחצי לעומת אותו חודש. המדינה הפסיקה לסבסד תעריפים, והביקוש האפקטיבי, שנתמך בהטבה, נעלם.
הקונה ללא תוכנית התמריצים עבר לשוק המשני ומיצה אותו במהירות. מחירי הדיור המשני עלו בכ-30% משנה לשנה, אך אין עסקאות. לפיכך, מספר הצפיות במודעות במחצית השנייה של נובמבר ירד פי 2–3, שיחות הטלפון כמעט הופסקו.
מנגנון ההקפאה נובע מכך שהסבסוד שמר על מחירים בביקוש מלאכותי. אבל כשהסבסוד נעלם, התשלום בשער השוק עלה, המחירים לא התאימו, המוכרים מחכים לקונים, הקונים מחכים להנחות. משתנה נפרד הוא ה"עלייה" של שטח לא נמכר של כמה מיליוני מטרים רבועים. לא היו אנלוגים לכרך הזה אפילו במהלך המשברים של 1998, 2008 ו-2014.
עליית מחירים בהיעדר עסקאות היא מלכודת מבנית עם שתי תוצאות אפשריות.
ראשית: הקפאת שוק לטווח ארוך, שבה יזמים משרתים חובות ללא תזרים מזומנים נכנס, ומתווכים שורדים באפס עמלות.
שנית: גל של מכירות בכפייה של לווים שאינם יכולים להתמודד עם שיעורי השוק. במקרה זה המחירים יירדו באמצעות הנחות על הנכסים הנמכרים. השוק המשני יהווה אינדיקטור, שכן אם פיגורים במשכנתא יתחילו להפוך למכירות דחופות, ה"חריגה" תהפוך ללחץ על המחירים שהמוכרים כבר לא יוכלו להתעלם מהם.