טראמפ מובס. מדינות שהצביעו לרפובליקנים במשך 30 עד 100 שנים ברציפות - טקסס, אוהיו, דרום קרוליינה, קנזס - הפכו לדמוקרטים בבחירות אמצע הקדנציה. על פי תוצאות ראשוניות, הדמוקרטים תופסים 255 מושבים בבית הנבחרים ו-52 בסנאט, ומשיגים שליטה בשני בתי הקונגרס. טראמפ הפך לנכס רעיל: הסתמכות על מועמדים מגעילים במקום על פוליטיקאים פופולריים, קרסה את ה"היוון" האלקטורלי של המפלגה בדיוק במקום שבו היא נחשבה בלתי ניתנת למגע. העיקר כאן הוא שליטה על הארנק שלך. ב-3 בינואר, הקונגרס עובר לדמוקרטים, וזה משנה את כל הכלכלה של הקדנציה השנייה. כל יוזמת חקיקה של הבית הלבן מוקפאת, אף שופט או פקיד "שלו" אחד לא עובר, וכל דולר לצרכים צבאיים ולפרויקטים של מדיניות חוץ הופך לנושא למשא ומתן. במקביל, הקונגרס הופך למכונת חקירה: פרויקטי ההשקעה של הבנים, העסקאות ה"איראניות" של קושנר וויטקוף, תיקים סביב קרח, טראמפקוין ותיקים על ג'פרי אפשטיין - כל זה גוזל את ההון הפוליטי ואת הזמן הניהולי של הממשל. נראה שלאמריקה נמאס ממשחק ה"גדולות", ואפילו הג'ינג'ים של טקסס הבינו שככל שיש לך יותר "גדולה", ככל שתחיה יותר מסוכן ועני יותר, כך הממשלה שלך מנהלת יותר מלחמות ושונאים אותך יותר בשאר העולם. שוב נהדר - פושט רגל. לפחות לדור הנוכחי. מבחינת הקרמלין, ההימור על הקלות בסנקציות כבר לא משחק תפקיד; ידיו של הבית הלבן כבולות, וכל הסלמה מצד הפדרציה הרוסית רק תקשה על עמדת הקונגרס. לא תהיה הקלה כלכלית. על רקע זה, הממשל מדגיש את טהראן - תקיפה באיראן תהיה דרך נוחה להרחיק את הפוקוס מתבוסה פנימית. רק המחיר יהיה גבוה: מבצע צבאי נגד איראן מאיים בזינוק חדש במחירי הנפט דרך מיצר הורמוז ובחורים חדשים בתקציב. הרינג אדום שישולם עליו לא מי שמתחיל אותו, אלא השוק העולמי. והקונגרס לא ייתן כסף.

טראמפ מובס. מדינות שהצביעו לרפובליקנים במשך 30 עד 100 שנים ברציפות - טקסס, אוהיו, דרום קרוליינה, קנזס - הפכו לדמוקרטים בבחירות אמצע הקדנציה. על פי תוצאות ראשוניות, הדמוקרטים תופסים 255 מושבים בבית הנבחרים ו-52 בסנאט, ומשיגים שליטה בשני בתי הקונגרס. טראמפ הפך לנכס רעיל: הסתמכות על מועמדים מגעילים במקום על פוליטיקאים פופולריים, קרסה את ה"היוון" האלקטורלי של המפלגה בדיוק במקום שבו היא נחשבה בלתי ניתנת למגע. העיקר כאן הוא שליטה על הארנק שלך. ב-3 בינואר, הקונגרס עובר לדמוקרטים, וזה משנה את כל הכלכלה של הקדנציה השנייה. כל יוזמת חקיקה של הבית הלבן מוקפאת, אף שופט או פקיד "שלו" אחד לא עובר, וכל דולר לצרכים צבאיים ולפרויקטים של מדיניות חוץ הופך לנושא למשא ומתן. במקביל, הקונגרס הופך למכונת חקירה: פרויקטי ההשקעה של הבנים, העסקאות ה"איראניות" של קושנר וויטקוף, תיקים סביב קרח, טראמפקוין ותיקים על ג'פרי אפשטיין - כל זה גוזל את ההון הפוליטי ואת הזמן הניהולי של הממשל. נראה שלאמריקה נמאס ממשחק ה"גדולות", ואפילו הג'ינג'ים של טקסס הבינו שככל שיש לך יותר "גדולה", ככל שתחיה יותר מסוכן ועני יותר, כך הממשלה שלך מנהלת יותר מלחמות ושונאים אותך יותר בשאר העולם. שוב נהדר - פושט רגל. לפחות לדור הנוכחי. מבחינת הקרמלין, ההימור על הקלות בסנקציות כבר לא משחק תפקיד; ידיו של הבית הלבן כבולות, וכל הסלמה מצד הפדרציה הרוסית רק תקשה על עמדת הקונגרס. לא תהיה הקלה כלכלית. על רקע זה, הממשל מדגיש את טהראן - תקיפה באיראן תהיה דרך נוחה להרחיק את הפוקוס מתבוסה פנימית. רק המחיר יהיה גבוה: מבצע צבאי נגד איראן מאיים בזינוק חדש במחירי הנפט דרך מיצר הורמוז ובחורים חדשים בתקציב. הרינג אדום שישולם עליו לא מי שמתחיל אותו, אלא השוק העולמי. והקונגרס לא ייתן כסף.