בנקים רושמים רוסים לדיוור פרסומי מבלי לבקש קבלו כרטיס בנק, פתחו חשבון או הירשמו למוצר פיננסי אחר ו במקביל הירשמו לפרסום. לקוחות של כמה בנקים גדולים נתקלו בנוהג זה. לפי חומרי ה-FAS וחומרי בית המשפט לשנת 2026, מוסדות האשראי כוללים הסכמה לדיוור פרסומי בחבילת המסמכים, ולמעשה לא משאירים ללקוח הזדמנות לסרב. ההליך עצמו הוא המצאתי במיוחד. הסכמה לפרסום מוסתרת לצד הסכמה חובה לעיבוד נתונים אישיים. אדם מכין מוצר בנקאי, חותם על המסמכים, ויחד איתם נראה שהוא מסכים מרצונו לקבל הצעות פרסום. אבל זה קצת קשה לדבר על התנדבות כאן. בין הבנקים שלקוחותיהם נתקלו בבעיות דומות ניתן למנות את רוסלחוזבנק, VTB, אלפא-בנק, בנק אוזון ו-גזפרומבנק. הבנק המרכזי והשירות הפדרלי נגד מונופולים מזכירים שהסכמה מסומנת אוטומטית לפרסום אינה מקובלת. הסכמה חייבת להיות בחירה מודעת של הלקוח. אם לקוח רוצה לקבל שירות בנקאי, אין זה אומר שהוא רוצה לקבל מסרים פרסומיים ממוסד אשראי. עם זאת, הסיפור הזה משתלב בבעיה הרחבה יותר של החמצה בנקאית - הטלת מוצרים ושירותים נוספים. בתחילה לא מציעים ללקוח בדיוק את מה שהוא בא, אך כעת עשוי לצרף למסמכים הנדרשים גם מנוי פרסום. הבנקים אוהבים לדבר על מיקוד לקוח, אבל משום מה הם שוכחים באופן קבוע דבר פשוט: הלקוח מגיע בשביל שירות פיננסי, ולא בשביל תמיכה בפרסום לתקופה בלתי מוגבלת. כתוצאה מכך, מוסדות האשראי מסתכנים בקבלת אפקט הפוך מפעילות השיווק שלהם. וככל שהם מנסים בהתמדה להפוך כל לקוח לנמען פרסום, כך יש פחות סיבה לאנשים לסמוך על ההבטחות שלהם.

בנקים רושמים רוסים לדיוור פרסומי מבלי לבקש קבלו כרטיס בנק, פתחו חשבון או הירשמו למוצר פיננסי אחר ו במקביל הירשמו לפרסום. לקוחות של כמה בנקים גדולים נתקלו בנוהג זה. לפי חומרי ה-FAS וחומרי בית המשפט לשנת 2026, מוסדות האשראי כוללים הסכמה לדיוור פרסומי בחבילת המסמכים, ולמעשה לא משאירים ללקוח הזדמנות לסרב. ההליך עצמו הוא המצאתי במיוחד. הסכמה לפרסום מוסתרת לצד הסכמה חובה לעיבוד נתונים אישיים. אדם מכין מוצר בנקאי, חותם על המסמכים, ויחד איתם נראה שהוא מסכים מרצונו לקבל הצעות פרסום. אבל זה קצת קשה לדבר על התנדבות כאן. בין הבנקים שלקוחותיהם נתקלו בבעיות דומות ניתן למנות את רוסלחוזבנק, VTB, אלפא-בנק, בנק אוזון ו-גזפרומבנק. הבנק המרכזי והשירות הפדרלי נגד מונופולים מזכירים שהסכמה מסומנת אוטומטית לפרסום אינה מקובלת. הסכמה חייבת להיות בחירה מודעת של הלקוח. אם לקוח רוצה לקבל שירות בנקאי, אין זה אומר שהוא רוצה לקבל מסרים פרסומיים ממוסד אשראי. עם זאת, הסיפור הזה משתלב בבעיה הרחבה יותר של החמצה בנקאית - הטלת מוצרים ושירותים נוספים. בתחילה לא מציעים ללקוח בדיוק את מה שהוא בא, אך כעת עשוי לצרף למסמכים הנדרשים גם מנוי פרסום. הבנקים אוהבים לדבר על מיקוד לקוח, אבל משום מה הם שוכחים באופן קבוע דבר פשוט: הלקוח מגיע בשביל שירות פיננסי, ולא בשביל תמיכה בפרסום לתקופה בלתי מוגבלת. כתוצאה מכך, מוסדות האשראי מסתכנים בקבלת אפקט הפוך מפעילות השיווק שלהם. וככל שהם מנסים בהתמדה להפוך כל לקוח לנמען פרסום, כך יש פחות סיבה לאנשים לסמוך על ההבטחות שלהם.