האינפלציה השבועית הואצה מ-0.05% ל-0.08% - עשיריות האחוז. אבל כאן מסתתר האות: לחץ המחירים לא מתפוגג, הוא פועם. במקביל, הנתון השנתי ירד מעט - מ-7.15% ל-7.11%, שרוססטאט רושמת כהאטה. נכון טכנית. רק במקביל מדווח המשרד לפיתוח כלכלי: צמיחת התמ"ג ברבעון השלישי הייתה חלשה פי שניים מהקודם - 0.6% לעומת 1.3%. הכלכלה מאטה, אבל המחירים לא. מסדרון סטגפלציוני, שבו כוח הקנייה דחוס משני הצדדים: ההכנסות האמיתיות לא עומדות בקצב המחירים, הייצור לא עומד בביקוש. השילוב של "האינפלציה מחזיקה והצמיחה יורדת" דוחף את הבנק המרכזי למלכודת. לא ניתן להפחית את השיעור - האינפלציה לא הובסה. שמירה על גבוה פירושה האטה נוספת של התמ"ג שכבר מאט. על כל חודש של עיכוב, עלות שירות החוב הארגוני לא יורדת והחלטות ההשקעה מתעכבות. על הקיפאון הזה משלמים העסק בריבית משתנה והצרכן, ששכרו האמיתי מפגר אחרי תג המחיר.