135.4 טריליון רובל הגיעו לחשבונות הבנק - בערך פי 1.5 מהתקציב הפדרלי השנתי, שעסקים ואזרחים בחרו לא להוציא. לפי נתוני הבנק המרכזי נכון ל-1 בספטמבר, היתרה כמעט שווה: 68.5 טריליון ליחידים, 66.9 טריליון לישויות משפטיות. התורם העיקרי של הגידול הוא חברות נפט וגז ואנרגיה: חשבונות הרובל השוטפים שלהן צברו יתרות שיא. עסקים קטנים ובינוניים פועלים לפי אותו היגיון. למה להשקיע במכונה אם הפיקדון נותן תשואה דו ספרתית ללא סיכון ייצור? שיעור המפתח הגבוה הפך הקצאת הון פסיבית לאסטרטגיה מוצדקת רציונלית. אבל כאן טמונה המלכודת המבנית. כסף על פיקדונות אינו משקל מת: הבנקים משתמשים בו כמימון להלוואות ולרכישת נכסים פיננסיים, ההון מסתובב רשמית. הבעיה היא אחרת. בעוד שחברות נפט וגז גדולות ובעלי עסקים קטנים גוזרים קופונים, הציוד מזדקן ללא החלפה. הפחת של בסיס הייצור הוא שטר דחוי שלא יוצג היום, אלא ברגע שבו התעריף יורד ומסתבר שאין מה ואין למי לחדש.