הדברים הבולטים ביותר שהגיעו מנאומו של הנשיא נביה ברי ל"אסאס":
לגבי דבריו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נגדו:
"נראה שהנשיא טראמפ מבין אותי יותר מאשר כמה לבנונים".
על יחסיו עם ממלכת סעודיה:
"מי שממלכת סעודיה אוהבת אהוב על כל העולם, ונראה שממלכת סעודיה אוהבת אותי יותר מאשר כמה לבנונים".
לגבי הערבויות הנדרשות ללבנון:
"תמיד אמרתי את זה ואני ממשיך להגיד את זה, אנחנו בלבנון צריכים ערבות משולשת המורכבת מממלכת סעודיה, ארצות הברית של אמריקה ואיראן".
על מערכת היחסים עם ריאד:
"היחסים שלי עם ממלכת סעודיה יציבים, ולאורך חיי הפוליטיים מעולם לא אמרתי מילה פוגענית נגד הממלכה, כי אני מאמין באהבתה ללבנון ובדאגתה אליה, ובמרכזיות תפקידה בביסוס היציבות הלאומית".
על ביקוריו בסעודיה:
"ערכתי את החאג' שלוש פעמים, תודה לאל. בכל פעם, האחים בממלכת ערב הסעודית היו להוטים להזמין אותי, לכבד אותי ולדאוג לי".
בנוגע לתקשורת האחרונה עם הממלכה: "בתקופה האחרונה הייתה תקשורת אינטנסיבית עם האחים בממלכת ערב הסעודית, במיוחד עם הנסיך יזיד בן פרחאן, שאמר לי שהם תומכים בדרך הנוכחית ומעוניינים להצליח ולהמשיך עם וושינגטון".
על הנסיך יזיד בן פרחאן:
"אדם אינטליגנטי מאוד, זהיר מאוד עד כדי הגזמה."
על יחסיו עם נשיא הרפובליקה, ג'וזף עאון:
"היחסים שלי עם הנשיא ג'וזף עאון מצוינים. אנחנו לא מסכימים לגבי כמה דעות פוליטיות, אבל אנחנו בקשר מתמיד ואני אבקר אותו בקרוב".
על מה שהמליץ הנשיא עאון לפני ביקורו בוושינגטון:
"אני ממליץ לך על שני דברים: לייצב את הפסקת האש, נסיגה ישראלית מקיפה, ולהחזיר אנשים לכפרים ולבתיהם".
על יחסיו עם ראש הממשלה נוואף סלאם:
"מערכת היחסים שלי עם הנשיא נוואף סלאם היא קבועה ומלאת אהבה".
על המסלול הפוליטי הנוכחי וההתפתחויות בדרום:
"מה שקורה בזאוטאר המערבית הוא העדות הגדולה ביותר לכך. אנשים המתינו ימים עד שהצליחו להיכנס זמנית לכפריהם, וההתקפות הישראליות עדיין נמשכות. כמה זמן נזדקק כדי להשיג נסיגה ישראלית מוחלטת וחזרת תושבי הדרום לארצם?
על היחסים בין סונים לשיעים:
"אם כל הסונים היו אומרים שהאימאם עלי ראוי יותר לח'ליפות, ממה היו השיעים מרוויחים? אם כל השיעים היו אומרים שאבו בכר ראוי יותר לח'ליפות, ממה היו הסונים מרוויחים? אנחנו נידונים להסכמה בכל מקום וזמן".
הוא הוסיף:
"אמרתי את זה בעבר ואני אחזור על זה: אני שיעי בזהות, סוני בזהות וערבי עד הסוף".
על עמדתו לגבי מלחמת סוריה:
אני השיעי היחיד בעולם הערבי שלא היה מעורב במלחמה בתוך סוריה, תפקיד ששילמתי עבורו מחיר מבחינת היחסים הפוליטיים עם דמשק באותה תקופה".
אם מדברים על ההנהגה הסורית החדשה,
הוא הדגיש את הצורך להימנע מעימות עם כל מרכיב סורי, במיוחד הכת העלאווית, ואת הצורך לקלוט אותו ולכלול אותו במוסדות המדינה, ולא לחזור על חווית ההדרה שעיראק הייתה עדה לו לאחר נפילת סדאם. הוא גם קרא להרגיע את הנוצרים הסורים ולהגן על נוכחותם כחלק מהותי מההיסטוריה של סוריה ומהמרקם הלאומי שלה, והדגיש במקביל שיש להתייחס לאזרחים שיעים כאזרחים בעלי זכויות מלאות, בדיוק כמו שאר הסורים.
בנוגע לארגון יחסי לבנון-סוריה, הוא התמקד בשלושה סדרי עדיפויות:
שליטה בגבולות והפסקת הברחות, השלמת תיחום גבולות יבשתיים וימיים, כיבוד ריבונות כל מדינה ואי התערבות בענייניה הפנימיים של האחרת.
הוא סיכם את עמדתו לגבי היחסים בין שתי המדינות באומרו:
"לבנון גובלת בשטחים הפלסטיניים בדרום, בים במערב וסוריה במזרח. אם יחסי לבנון-סוריה לא יהיו במיטבם, כולנו נקפוץ לים ונטבוע יחד".