🏴מוראד: שיקום הדרום הוא נושא ריבוני ואנו דוחים כל נורמליזציה מחוץ ליוזמה הערבית
נשיא הליגה הלבנונית הבינלאומית, נציג חסן מוראד, אישר כי לבנון יכולה להתקדם רק באמצעות שותפות לאומית ודבקות במדינה ומוסדותיה, והדגיש את דחיית מדיניות ההדרה והדחיקה, ואת ההכרח בהגנה על האחדות הלאומית, תמיכה בצבא לבנון ועצירת התקפות ישראליות, בהתחשב בעובדה שההתקפה והבנייה מחדש של הדרום היא שוב ריבונות ובנייה מחדש. נתיב נורמליזציה מחוץ למסגרת יוזמת השלום הערבית.
מוראד אמר כי הלבנונים "עייפים מפילוגים, מהימורים ומשפת הבגידה והביטול", וקרא להחזיר את המשמעות האמיתית של מדינה המבוססת על חוק, מוסדות, אזרחות, צדק ושותפות. הוא הדגיש כי לבנון לא יכולה להיות מונופול על ידי אף קבוצה, מפלגה או כת, והזהיר כי כל פרויקט המבוסס על בידוד מפלגה, דחיקה לשוליים של כת או דמוניזציה של קבוצת לבנונים רק יוביל להחלשת המדינה ולהעמקת הפילוג, והדגיש כי מחלוקת פוליטית היא לגיטימית, אך הפיכתה לקרע לאומי למדינה מהווה סכנה. מוראד הדגיש כי הסכם טאיף נותר ההתייחסות החוקתית המאחדת, הקורא ליישומו המלא, הרחק מסלקטיביות, שכן הוא ערב לשותפות לאומית. וגם יציבות. הוא גם הדגיש את חשיבות השמירה על אחדות המוסדות החוקתיים וקביעות עבודתם, ודחה כל הסלמה או רטוריקה עדתית, הקוראת לחיזוק השלום האזרחי, תמיכה בצבא לבנון כמגן היציבות והאחדות של האומה, ואימוץ דיאלוג כדרך להתמודד עם חילוקי דעות פוליטיים.
מוראד ייחד את הדרום לחלק מהותי בנאומו, והדגיש כי הדרום אינו רק אזור גיאוגרפי, אלא "תואר של כבוד לאומי ועמוד תווך של ריבונות לבנון". לדבריו, כל תקיפה בדרום היא התקפה על לבנון כולה, וכי פגיעה בכפרים ועקירת משפחות מייצגת אחריות לאומית הדורשת עמדה אחידה, הכריז על דחיית התקיפות הישראליות והפרות חוזרות ונשנות של ריבונות לבנון, וקורא לקהילה הבינלאומית לקחת את אחריותה, להפסיק את התקפות הבינלאומיות הללו וליישם את ההחלטות הבינלאומיות הרלוונטיות.
מוראד הדגיש כי שיקום הדרום אינו רק נושא פיתוח, אלא "נושא ריבוני, לאומי ומוסרי", בהתחשב בכך שמדינה שאינה מסוגלת להחזיר את אנשיה לבתיהם אינה יכולה לבקש מהם לסמוך עליה. הוא גם הדגיש לעמוד לצד האנשים שנאלצו לברוח, והדגיש כי חיבוקם הוא חובה לאומית ולא טובה מאף אחד.
בנוגע להיבט המדיני, מוראד הדגיש כי כל משא ומתן חייב להיות מטרתו הבלעדית של עצירת התקפות ישראליות, נסיגה מוחלטת מאדמות לבנון, החזרת אסירים ושמירה על ריבונותה, ביטחונה ויציבותה של לבנון. הוא הדגיש כי הפתרון טמון בחזרה להסכם שביתת הנשק מ-1949, הדגיש את דחיית כל קריאה ל"שלום לכאורה" או נורמליזציה מחוץ למסגרת יוזמת השלום הערבית, והדגיש כי לבנון תישאר ערבית בזהות ובשייכות, וכי עומקה הטבעי הוא סביבתה הערבית.
מוראד הדגיש כי עמדתו בסוגיה הפלסטינית נחרצת ולא תשתנה, בהתחשב בכך שפלסטין תישאר המצפן והנושא המרכזי, והדגיש שוב את הסולידריות עם העם הפלסטיני ועם משפחות הנפגעים, הפצועים והאסירים, והדגיש שהימין לא נופל לא משנה כמה זמן זה ייקח.
בסיום נאומו פנה מוראד לבוגרים, וקרא להם לתרום לבניית מדינת לבנון, המוסדות, הצדק והשותפות של לבנון, הרחק מהימורים כלפי חוץ או הנצחת פילוגים פנימיים. הוא הביע את ביטחונו ביכולתם של הלבנונים להתגבר על משברים ולהחזיר את מולדתם לתפקידה ויציבותה, וקיווה שהביטחון ישרור בדרום, שתהליך השיקום יואץ ושהנוער יחזיר לעצמו תקווה לעתיד טוב יותר.