🏴העמוד של העיתונאי ההרוג עלי שועיב:

🏴העמוד של העיתונאי ההרוג עלי שועיב:

האויב הישראלי ממשיך במדיניות ההטעיה וההצדקה של התקפותיו, נע בין הוצאת מסרים מאיימים לתושבי עיירות הדרום לבין האשמות חוזרות ונשנות שבאמצעותן הוא מבקש לתת לגיטימציה לפשעיו.

לאחר שטען כי פשיטה כוונה למכונית מכיוון שהיא נושאת ארבעה אנשים ש"מהווים איום" על כוחותיו, טענה זו מעלה יותר מסימן שאלה אחד, לאור מה שהאויב עצמו טוען שיש לו מערכת מודיעין מתקדמת, יכולות מעקב מקיפות ברחבי היבשה והאוויר וטכניקות המבוססות על בינה מלאכותית. עם זאת, היא לא מפסיקה להצדיק פגיעה באזרחים, כלי רכב ואזורי לבנון בתואנות שהפכו חשופות ושערורייתיות.

התנהגות זו מאשרת שהכיבוש ממשיך בתוקפנותו, ללא קשר לחוקים הבינלאומיים או לריבונות לבנון, תוך הסתמכות על נרטיבים שהוא בדה כדי לכסות על פשעיו נגד אזרחים. העובדות הוכיחו שמה שכונה "הסכם הפסקת האש" שכרתה מדינת לבנון עם האויב, הפך למעשה להסכם משפיל שנתן לגיטימציה להמשך ההתקפות הישראליות על לבנון, ואיפשר לאויב להמשיך להרוג אזרחים, להפגיז כפרים, לפוצץ בתים ולהפר את הריבונות הלבנונית, תוך מדיניות של ריבונות או ריבונות על בסיס יומיומי. המתנה והימור על דיפלומטיה, שלא הרתיעה את התוקפנות ולא הגנה על אנשיה. דָרוֹם.

הניסיון הוכיח שאויב זה מבין רק את שפת הכוח, ומנצל כל נסיגה או ויתור של המדינה כדי לכפות עובדות חדשות בכוח, וממשיך בהתקפותיו בכל פעם שמתעוררות נסיבות, מה שהופך את ההימור על הבטחותיו או על מחויבותו להסכמים כלשהם להימור מפסיד.

הגנה על לבנון, אדמתה ואנשיה אין פירושה כניעה לסטטוס קוו, אלא באמצעות עמדה לאומית נחרצת הדוחה התקפות והפרות חוזרות ונשנות, ודבקה בזכותה של לבנון להגן על ריבונותה ואנשיה בכל האמצעים המובטחים בזכותה הלגיטימית להתעמת עם תוקפנות.