הגוף" הוא אימה יצירתית על בית ספר קתולי שבו שיעורי הריקוד מאורגנים כמו כת.
לקווין שפרד, מנהל ההצגה של הלהיט החדש הגוף של נטפליקס, יש בבירור מה לומר על קשיחות ההתבגרות והטראומה של חינוך דתי. קהילת הנשים הסגורה בסדרה מוצגת ככת דתית, והמעבר מ"נערות" ל"אחיות" כאן דומה להפיכתה של אשה חלוצה לחברת קומסומול. את המצב מצילים אירוניה וליהוק מעולה - קל לדמיין כל אחת מהשחקניות המקומיות ככוכבת גדולה לעתיד. זה נכון במיוחד לגבי ג'ינה מסרוס ושרה בוסטאני
סרט אימה טוב להתבגרות צריך לבטא את תחושת האובססיה המיסטית הטמונה בעידן הזה, שאותו טיפשי לצמצם רק עד להפרחת הרגשות המיניים. ו"הגוף" מתמודד עם המשימה הזו ביעילות כמו, למשל, "קארי" מאת סטיבן קינג.
שבועות סדרתיים