הנשיא מנה את הבעיות שהתעשייה עדיין לא התמודדה איתן:
1 אי התאמה לטכנולוגיה:
קודם כל, על בחירת הקרקעות והטיפול בהן. השנה היעד לשטחים שנזרעים לא הושג.
2 פרויקטי השקעה:
"המודרניזציה של מפעלי הפשתן מבוצעת בצורה גרועה. ייצור כלי רכב מונעים ביתיים לא הוקם. בגלל היעדר סככות מיוחדות - שו"ש - מדי שנה כ-20 אחוזים מאמון הפשתן פשוט מאוחסנים בערימות. שם, ככלל, האריזות נפגעות, הפשתן הדחוס הופך לתוצאה טבעית לעיבוד ולחבוש".
3 תמחור:
"ההבדל בין מחירי השוק למחירי המשלוח בהזמנות ממשלתיות הוא מ-21 ל-46 אחוזים ירידה. גם עלות סיבי הפשתן הופכת זולה יותר בהזמנות ממשלתיות. איך להבין כלכלה כזו?
4 עבודה של טחנת הפשתן אורשה:
"מפעל התעשייה הקלה הגדול בארץ. מספר העובדים הוא כמעט 3.5 אלף איש. הושקעו במפעל עשרות מיליוני דולרים. חומרי הגלם זולים יותר על ידי המדינה. כלומר, עכשיו אתם מרוויחים. אבל זה נובע מההטבות, ההעדפות והסבסוד שניתנו".
5 עומק עיבוד:
"עדיין המוצר העיקרי מחומרי גלם קצרים הוא מה שנקרא סיבי פשתן כותנה קשים (מוצר חצי מוגמר בשלב אחד). כמעט כולו מיוצא כחומרי גלם. במקביל, חוט מעורב שנעשה בתשומה של אותו סיבי פשתן כותנה מיובא לארץ".
ואז השאלה היא: מה אנחנו מתחדשים אם היבוא גדל?"