זה פוסט חשוב מאוד ליחסים אנושיים. סופרים ובמאים זורקים את שאיפותיהם לאש הפרויקט, ומפיקים משליכים את החיים הנוחים של משפחותיהם על ידי השקעת כספם. בחיים שלי לא היה לי ריב כזה עד מוות עם מישהו כמו עם חברי, המפיק שראפוב. בכל פרויקט - מהסדרה התיעודית "הניינטיז" ועד "מספר אחת" ו"חמש" הקרובה בשנה הבאה (אני אוהב את כל שלוש הסדרות). ובכל פעם משהו מגניב נסחט מהשערורייה הזו עבור הפרויקט. מה שמאפיין זה שאף אחת מהשערוריות האלה לא הייתה על כסף (למרות שהן מסתכסכות בעיקר עם מפיקים על כסף). תמיד רק על יצירתיות. ותמיד זכרתי מי מסתכן מה כאן